במפגש עם מפקדי חיל האוויר האיראני בשבוע שעבר, הביע מנהיג איראן עלי חמינאי הסתייגות מניהול משא ומתן עם ארצות הברית. הוא הצהיר כי שיח עם וושינגטון אינו חכם או מכובד, וכי אין לו כל השפעה על פתרון בעיות המדינה. בכך ביטא ח'אמנהאי את עמדתו העקרונית והמוכרת ביחס לארצות הברית.
גם לאחר שאישר לפני יותר מעשור את המשא ומתן הגרעיני עם ארצות הברית, הפגין מנהיג איראן גישה נוקשה כלפיה והבטיח כי ארצו תמשיך לעמוד נגדה. בפרישתו של הנשיא טראמפ מהסכם הגרעין במאי 2018 ראה חמינאי הוכחה לתפיסתו הבסיסית כי לא ניתן לסמוך על ארצות הברית ועל הסכמים שנחתמו עימה וכי תוכנית הגרעין הייתה רק תירוץ בידיה ללחוץ על איראן, לבודדה ולהחלישה כדי להכשיר את הקרקע לשינוי המשטר בה.
חמינאי לא נסוג מעמדתו גם ביחס לתועלת המוגבלת שבהסרת הסנקציות. הוא אומנם ער למשבר הכלכלי המחריף בארצו. הריאל האיראני רשם השבוע שפל היסטורי נוסף, כאשר שער הדולר חצה את רף ה-900 אלף ריאל. עם זאת, מנהיג איראן דבק בעמדתו כי הפתרון למשבר הכלכלי נעוץ ב"כלכלת התנגדות", שעיקרה הישענות עצמית והפחתת התלות של איראן בגורמים חיצוניים.
יתר על כן, הוא מטיל ספק ביחס ליכולתה של ארצות הברית להציע לאיראן תמורה כלכלית משמעותית, שתצדיק ויתורים שעלולים להתפרש כהפגנת חולשה. לתפיסתו, אפילו הסרת הסנקציות ב-2015 לא סיפקה את השיפור הכלכלי המיוחל. עוד בטרם פרישת טראמפ מהסכם הגרעין טען חמינאי כי הסרת הסנקציות נעשתה על הנייר בלבד, וכי בפועל מדינות המערב לא הפגינו נכונות לחדש את פעילותן הכלכלית ברפובליקה האסלאמית.
הסתייגותו הפומבית של חמינאי ממשא ומתן עם ארצות הברית אינה סוגרת בהכרח את הדלת בפני משא ומתן כזה. הצהרות דומות מצדו לא מנעו ממנו לאשר בסופו של דבר שיחות עם הממשל האמריקאי טרם המשא ומתן, שהוביל להסכם הגרעין ב-2015, ואף אחרי פרישת טראמפ מההסכם. לא מן הנמנע כי הצהרותיו האחרונות נועדו לשמש חלק מה"משא ומתן על המשא ומתן", טקטיקה איראנית ידועה שנועדה למשוך זמן על מנת להביא ויתורים נוספים.
ניכר, עם זאת, כי חמינאי אינו חש בשלב זה צורך מיידי לאשר משא ומתן ועל אחת כמה וכמה להסכים לוויתורים משמעותיים בנוגע לתוכנית הגרעין או לסוגיות אחרות שעשויות לעלות על שולחן המשא ומתן. יותר משיש בדבריו כדי לחשק את ההנהגה האיראנית, יש בהם כדי להעיד שהוא ממתין לראות מהן כוונותיו של טראמפ ביחס לאיראן. נראה כי טהראן עדיין מתקשה להבין לאן בדיוק חותר הנשיא האמריקני.
מצד אחד, טראמפ שב והדגיש במספר הזדמנויות כי אסור שלאיראן יהיה נשק גרעיני, אך טרם ברור האם בכוונתו לעמוד על דרישתו לוויתורים איראנים גם בסוגיות אחרות, בהן תוכנית הטילים ותמיכתה בשלוחים שלה באזור. הוא הטיל סנקציות חדשות על איראן, אך גם הבהיר שאינו מעוניין בתקיפה צבאית נגדה והדגיש את רצונו לנהל עימה משא ומתן.
אף על פי כן, גם חמינאי אינו יכול להתעלם לאורך זמן מהחרפת מצבה של איראן. העמקת המשבר הכלכלי, הגידול בגירעון התקציבי, היחלשות הציר הפרו-איראני באזור והשלכות התקיפה הישראלית בסוף אוקטובר הציבו את איראן בעמדת חולשה משמעותית והיא חשופה מאי פעם לפגיעה מצד ישראל או ארצות הברית. שילוב של לחץ כלכלי אמריקני ולחץ צבאי ישראלי עשוי להשפיע על מערך השיקולים של חמינאי. הכרעתו תלויה במידה רבה בהערכתו את עוצמת המשבר בפניו ניצבת ארצו, ובעיקר את הסיכונים לשרידות משטרו.
בסיכומו של דבר, נראה שמנהיג איראן יעדיף להמתין עוד כמה שבועות או חודשים כדי להבין טוב יותר את תמונת האיומים וההזדמנויות שהממשל האמריקאי מציב בפניו. בינתיים, המערכת הפוליטית בטהראן ממשיכה לדון ולהתווכח סביב נחיצות המשא ומתן עם ארצות הברית וגוברים הקולות הקוראים לבחון מחדש את דוקטרינת הגרעין האיראנית ולבחון אפשרות לפרוץ קדימה לנשק גרעיני. שעת ההכרעה של חמינאי מתקרבת, אך נראה שטרם הגיעה.
הרחבה בנושא ודיונים מעמיקים בעתיד המערכה מול איראן, פרויקט הגרעין והציר השיעי, יתקיימו בכנס השנתי הבינלאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, בשיתוף כאן 11.
לפרטים נוספים ולהרשמה: https://www.inss.org.il/he/event/annual-conference-2025/
הד"ר רז צימט הוא חוקר בכיר ומומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב.
