ב-18 בפברואר 1980 נפתחה שגרירות ישראל בבירת מצרים קהיר. ב-22 בפברואר באותה השנה נפתחה בתל אביב גם שגרירות מצרים בישראל. בכך בא לידי ביטוי מוחשי ראשוני חוזה השלום בין ישראל למצרים שנחתם לפני 46 שנים, בבית הלבן בשנת 1977. ישראל ומצרים מימשו החלטה היסטורית תקדימית ששינתה את המציאות של מלחמות שנערכו בין ישראל לשכנותיה מידי עשור מיום הקמתה, למציאות של שלום וכינון קשרים מדיניים, צבאיים, כלכליים ואחרים, המתקיימת כבר כמעט חמישה עשורים.
מאותה שנה, ישראל לא נלחמה יותר בצבאות ערב. כלומר, ההבנה הרווחת שללא מצרים לא תתאפשר מלחמה נגד ישראל הוכחה כנכונה. ניתן לומר שכינון השלום עם מצרים היה אבן היסוד ליצירת מציאות חדשה שהלכה והתגבשה, בה ישראל חיה לצד מדינות ערב בשלום, ומכוננת עמן יחסים שונים, וככזה, השלום היה ונותר נכס אסטרטגי מן המעלה הראשונה עבור שתי המדינות.
התפיסה הזו הלכה והתפתחה עם השנים, אפשרה את הסכם השלום עם ירדן, תחילת תהליך ההסכם בין ישראל לפלסטינים, והגיעה בארבע השנים האחרונות לשיא במישור המדיני-אזורי-בינלאומי, עם מיצובה של ישראל כשותפה למהלכים מדיניים באזור, שהתבטאו בכינון יחסים רשמיים עם מדינות הסכמי אברהם.
רובד חשוב בתפיסה זו הוא מכלול שיתופי הפעולה הכלכליים, היוזמות והפורומים השונים שהתפתחו והחלו לפעול למען יישום פרויקטים שעיקרם הוא הפיתוח האנושי של מרחב המזרח התיכון לטובת השגשוג של עמי האזור והחיים בביטחון וביציבות. בראשם, ראוי לציין את פורום הנגב שהושק בפסגת הנגב שנערכה במרץ 2022, בו השתתפו שרי החוץ של ישראל, מצרים, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וארצות הברית.
יחסי השלום עם מצרים נותרו יציבים לאורך השנים, לאור המחויבות האסטרטגית ההדדית של שתי המדינות לחוזה השלום. יציבותם נשמרת גם הודות למעורבות של ארה"ב, שבחסותה ובסיועה חוזה השלום גובש ונחתם. יחסים אלו ידעו עליות ומורדות, אך תמיד נשמר השיח הרשמי בערוצים השונים לטובת הכלת משברים ומתחים שהתעוררו. עם השנים, ישראל ומצרים פיתחו גם מערכת יחסים כלכלית בתחומי החקלאות, הסחר, האנרגיה והתיירות. עם זאת, הפוטנציאל הרב הטמון ביחסים אלו עדיין רחוק מהגשמתו.
במהלך 15 חודשי המלחמה ברצועת עזה שתי המדינות עשו מאמצים ניכרים להכיל, בתיאום שנעשה בערוצי הקשר המיועדים לכך, את המציאות החדשה שהיא יצרה, בשל הפעילות הצבאית המוגברת וחסרת תקדים של ישראל ברצועת עזה על השלכותיה השונות. הגבול המשותף של מצרים עם רצועת עזה חייב את מצרים בהערכות צבאית מעובה בשל החשש מפני נהירה של תושבי עזה אל סיני.
מקורו של החשש בהצהרות בצד הישראלי והפעילות הצבאית הישראלית שדחקה את תושבי עזה לדרום הרצועה. בשל כך, החלו לגדול העניין ותשומת הלב הציבורית והתקשורתית בישראל לסוגית הפירוז של סיני, המוגדר בנספח הצבאי של חוזה השלום.
בשבועות, ובמיוחד בימים האחרונים, השיח הלוחמני בישראל ובמצרים הלך והחריף ובא לידי ביטוי באמירות, סרטונים וציוצים של עיתונאים, פרשנים ואזרחים פרטיים, שתרמו לתסיסה ולאווירה מתוחה, ואף ליצירת חשש מפני התדרדרות ביחסים בקרב הציבורים בשתי המדינות.
בישראל זיהו הפרות מצריות של הסכם השלום: "לא הפרות בוטות, מתקיים שיח"@roysharon11 #חדשותהערב pic.twitter.com/pII1qJycwu
— כאן חדשות (@kann_news) February 18, 2025
בפועל, הגורמים הרשמיים בשתי המדינות, ארגוני הבטחון ומשרדי החוץ שלהן ממשיכים לקיים קשר מקצועי הדוק ומושכל לטיפול במכלול הסוגיות הנוגעות להפסקת האש בעזה, להסכם שיביא להשבת החטופים הישראלים, לשאלת שיקום הרצועה ויצירת מתווה מדיני עתידי וכן לתיאום הפעילות הצבאית בסיני. בכך, שני הצדדים מוסיפים לקיים ולשמר את חוזה השלום, ואת מהות השלום, המחייבת כבוד הדדי, שיח ויצירת הבנות. על נכס אסטרטגי זה חייבים לשמור מכל משמר, גם לטובת הדורות הבאים.
הרחבה בנושא ודיונים מעמיקים בעתיד האזור ובשאר הזירות עמן מתמודדת מדינת ישראל, יתקיימו בכנס השנתי הבינלאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, בשיתוף כאן 11.
לפרטים נוספים ולהרשמה - לחצו כאן
אמירה אורון, חוקרת בכירה, INSS, לשעבר שגרירת ישראל במצרים
