בשבוע הבא ייכנס אלוף אייל זמיר לתפקיד הרמטכ"ל ה-24 של צה"ל. ספק אם היה רמטכ"ל שהתמודד עם אתגרים דומים לאלה המונחים לפתחו עוד טרם הסתיימה רשמית המלחמה. אתגרי הביטחון של מדינת ישראל ברורים, אך לצד אלה, אחד האתגרים המרכזיים שעמם יצטרך הרמטכ"ל הנכנס להתמודד הוא דווקא זה המצוי במרחב האזרחי ונוגע בשיקום אמון הציבור שנפגע אנושות בבוקר 7 באוקטובר. בסקר שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי לקראת הכנס השנתי, ציינו הנשאלים את השבת אמון הציבור כמטרה השנייה בדחיפותה לטיפול של הרמטכ"ל. קודמת לטיפול באיראן ובגזרה הצפונית.
נקודת הפתיחה של זמיר רחוקה מלהיות אידיאלית. הוא נכנס לתפקידו סמוך למועד פרסום תחקירי הצבא כשהציבור העייף מראש מטיל ספק באמינות התחקירים, שמבחינתו מגיעים הרבה יותר מדי מאוחר. כמוהו קיימים גם קולות בתוך הצבא המלחששים חשדות של בניית נרטבים מוכוונת. העובדה שעד עתה הציבור לא חווה מלחמות גנרלים ותככים פנימיים משמעותיים כמעט מדהימה, אבל יידרש הרבה מאוד כדי למנוע מאלה לצאת החוצה עם פרסום התחקירים. אבל לא רק התחקירים מטרידים את הציבור. כבר חודשים רבים שמרבית אזרחי ישראל חושדים בפוליטיזציה של כל צעד וכל החלטה שמתקבלת במדינה פחות או יותר.
אכן, עוד לפני מינויו הרשמי של זמיר לתפקיד, מיד עם ההודעה על התפטרותו של הרמטכ"ל הרצי הלוי, בסקר שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי, רק 38% מהנשאלים השיבו כי הם סבורים שמינוי הרמטכ"ל הבא יתבסס על שיקולים מקצועיים בלבד. אפילו מראית עין של ממלכתיות זה משהו שהציבור כבר לא חולם עליו. קשה להגזים עד כמה המחשבה שאיוש אחד התפקידים החשובים והמשמעותיים במדינה, נחשד מראש כטבוע בפוליטזציה עד כותפותיו, מטרידה.
משבר האמון עמו צה"ל מתמודד הוא חסר תקדים, והוא מאפיין לא רק את היחסים בין צה"ל לחברה, אלא גם את האמון הפנימי בתוך המערכת עצמה. יהיה לרמטכ"ל הנכנס זמיר קשה מאוד, אולי בלתי אפשרי, לשקם אמון זה אם לא ימצב עצמו מייד עם כניסתו לתפקיד כמי שרק שיקום הצבא וביטחון המדינה לנגד עיניו. הדבר ייבחן מייד עם האופן שבו יעצב את המטכ"ל החדש בפיקודו כשהשאלה מה היו הטעמים האמיתיים למינויו של כל אלוף לתפקיד ועד כמה מינוי זה נועד לרצות בייס פוליטי את לשכות בירושלים, תרחף מעל כל שם שיעלה.
אם זמיר לא ישדר עמוד שדרה ערכי ועצמאות בשיקול הדעת, הוא לא יכול להנהיג את הצבא, וסביר שקצינים מוכשרים רבים פשוט יפרשו. משבר קבע תהיה כותרת קטנטנה לעומת צונאמי העזיבה שיגיע. כדי לשקם את מעמדו של צה"ל ואת מוסד הרמטכ"לות שבוזה בחודשי המלחמה, הוא יצטרך לצידו מטכ"ל חזק שלצד צניעות וענווה שכל כך מתבקשת בימים האלה, ידע גם להבהיר שצה"ל הוא צבא מפוקד ושעננת השבעה באוקטובר לא מצרה את צעדי מפקדיו.
מגיע לציבור לבנות את האמון בינו לבין המערכות בהן הוא תלוי. לא להיות בחששות מפני צבא פוליטי שישלח את ילדיו למשימות מסכנות חיים בהתבסס על חובות נאמנות. מגיע לאנשים העייפים והמותשים מהמלחמה הארוכה הזו, שקט נפשי ואמונה כי ביטחונם מופקד בידיים שאינן סוחרות בו. לדעת שהמפקד העליון של צבא ההגנה לישראל משוחרר מכבלים ולחצים פוליטיים צרים שאין בינם לבין ביטחונם ולא כלום.
ד"ר עידית שפרן-גיטלמן היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS
הרחבה בנושא ודיונים מעמיקים בעתיד האזור ובשאר הזירות עמן מתמודדת מדינת ישראל, יתקיימו בכנס השנתי הבינלאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, בשיתוף כאן 11.
לפרטים נוספים ולהרשמה - https://www.inss.org.il/he/event/annual-conference-2025/
