ב-2005, כשעוד לא היינו נשואים, עבדתי במוקד שירות לקוחות. כל יום אחרי העבודה חזרתי הביתה ברגל, מרחק של חצי שעה הליכה (כנראה לא מיהרתי הביתה), ותוך כדי חישבתי חישובים - כמה כסף אני צריך לחסוך כדי שיהיה לי הון עצמי מספיק לקחת משכנתה. לא תכננתי לקנות דירה ספציפית, עוד לא היינו נשואים אפילו, אבל מסביבי אנשים התחילו לקחת משכנתאות, אז גם אני התחלתי לחשוב על זה. כך נראית הסללה נדל"נית.
עד שהתחתנו, והגיעו הילדים, מחירי הדירות פשוט ברחו לנו ואיתן גם החלום. היום אנחנו כבר הרבה יותר מבוגרים, אבל עדיין גרים בשכירות. אבל עכשיו זה לא רק אילוץ, אלא גם (חצי) בחירה. אנחנו לא מסוגלים לקנות את הדירה שאנחנו רוצים לגור בה, ולא מעוניינים להשקיע בנדל"ן כי לא אוהבים את ההתעסקות.
בכל פעם שאני מספר את זה למישהו, אני ישר חוטף מטח של ביקורת. איזה טעות עשית, למה לא קנית? איך הפסדת כסף? גם כן עיתונאי כלכלי. כי אם יש משהו שהישראלים מבינים בו, גם אם הם לא מבינים בו, זה נדל"ן. כל אחד קנה או קונה או רוצה לקנות נדל"ן. הורים לוחצים על ילדיהם שיקנו דירות, אנשים מתלוננים על השכירות, ושורה של מוכרי חלומות מנסים למכור לנו את הבוננזה הבאה. אומה של נדל"ניסטים.
לפני יותר משנה יצאנו לדרך לצלם סדרה חדשה על עולם הנדל"ן הישראלי. לא כדי לנבא אם מחירי הדירות יעלו או ירדו, אלא כי חשבנו שזו תהיה זווית מעניינת לספר דרכה את סיפורה של מדינת ישראל. מדינה שקמה מאפר לפני 76 שנה, ומאז הנדל"ן הוא חלק מרכזי ממנה. מהאידיאולוגיה, מהביטחון, מהפערים החברתיים והבין דוריים. המלחמה רק חידדה עד כמה.
בדקנו איפה אנחנו גרים, ועם מי, ומה קורה כשפתאום אנשים שאנחנו לא רוצים לגור לידם הופכים להיות השכנים שלנו. קראנו לסדרה הזו "מתחת לבלטות". ביום רביעי, אחרי עבודה מאומצת של יותר משנה, היא תעלה סוף כל סוף לאוויר, ואנחנו מתרגשים מאוד. מקווים שתאהבו.
