ביום הזיכרון געשה קבוצת הוואטסאפ של הגננות ברחבי הארץ. מ', גננת כבר 28 שנה, היא אחת מהן. "בחודש שעבר - ניקו לי את ה-101, כי הייתה 'תקלה'. אבל היום - נשבר לי", כתבה בייאוש, "חוק 'ההתייעלות הכלכלית' הגיע. נגיסה של 3.3% מהשכר שלי. זה המון. למה המון? כי עם השכר של הוראה, ככה זה".
"תואר שני בחינוך, שנים של הדרכת גננות. אני כל כך אוהבת את מה שאני עושה. זה מה שאני יודעת לעשות", המשיכה מ', ותיארה את העומס עימו היא ועובדי הוראה רבים מתמודדים במסגרת עבודתם. "שעות נוספות - סיימתי מזמן. שיחות הורים, זומים, כל מה שצריך למען רווחתם הנפשית של הילדים וההורים".
מ' היא גננת שנשבר לה. הגננות הופתעו מהקיצוץ בשכרן, למרות שדובר עליו בלי סוף, אבל ברגע שהן פתחו את תלוש השכר הן קיבלו חום - תרתי משמע - והודיעו שהן חולות. מ' ועובדי הוראה נוספים לא מבינים כי הקיצוץ לא יעלם - הוא כבר עבר בחוק, ובכל חודש יקצצו להן בין 300 ל-800 שקלים בחודש.
המאבק שמנהלת כעת מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד בשמה של מ', כארגון היציג של הגננות והמורות, הוא לא על הקיצוץ בשכר - אלא על ההטבה שבגינה קיפחו את המורים והגננות. עובדי המגזר הציבורי ועובדי המדינה זכו להטבה חלקם בגין ימי חופש בסופ"ש, ימים ששווים כסף רב, והמורים לא! וזה המאבק כעת עם האוצר. בית הדין קבע שהמורים הופלו, אך המו"מ עם האוצר התפוצץ.
במשרד החינוך ובמשרד האוצר תהו כיצד ייתכן כי באורח כה ספונטני, התארגנה במוצאי יום העצמאות "שביתה" של הגננות, שהודיעו סימולטנית שהן חולות וייעדרו מעבודתן.
יש מי שמהמרים כי בן דויד עצמה היא המוח מאחורי המהלך, שנועד "ללבות את השטח". האקדח המעשן הוא דברים שאמרה ביום ראשון, בתוכנית "בנימיני וגואטה" בכאן רשת ב': "אני לא צריכה להכריז על שיבושים. עובדי ההוראה יפתחו את תלוש המשכורת ולא יגיעו בעצמם לעבודה". "נבואה" שכאמור התגשמה הבוקר.
מהצד השני, יש הטוענים כי מזכ"לית הסתדרות המורים דווקא נלחצה נוכח "שביתת המחלה" הספונטנית, ולכן בחרה שלא להמתין להחלטת בית הדין לעבודה - ומיד הכריזה על עיצומים מצד הארגון כדי לאותת כי היא תומכת בצעד ועומדת מאחורי הגננות.
כך או כך - זה לא ממש משנה. הריטואל הקבוע יחזור חלילה - המדינה תבקש צווים, ההורים יתרעמו ויגידו כי הם תומכים במורים ובגננות אך לא במחיר של שיבוש חייהם, ואז שרי החינוך והאוצר יצטרפו לדברים, בתירוץ שגם אם אסור לפגוע בשכרם - כולם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה.
גם אם המשבר הנוכחי ייפתר, דבר לא ישנה את העובדה הפשוטה שמערכת החינוך נמצאת בקריסה כוללת - המחסור במורים עדיין ממאיר, הכיתות עדיין צפופות עד אפס מקום, ורמת האלימות בין כותלי בתי הספר רחוקה מלרדת.
או כמו שכתבה אותה הגננת מ': "תתעוררו! איפה אתם? לילדים שלכם לא תהיה גננת! חיבוק ונחמה אי אפשר להעניק דרך בינה מלאכותית. תכנית על 'גן עתידי' - קשקוש! שום תכנית לא יכולה לצאת לפועל אם אין כלום מאחוריה! וזה מתחיל כאן! בטבלת השכר. עורי עור מולדת! החינוך שלך עולה באש! תזכרו: לכל עורך דין או רופא הייתה גננת - אך לא לכל גננת יש עורך דין או רופא".
עוד בנושא
