בתקופת הקורונה הבן שלי היה בגן תקשורת. כמו כל מערכת החינוך, גם החינוך המיוחד היה סגור. באותו גן, לבן שלי הייתה זכאות לסל טיפולים: קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק וכו'. כשיש טיפולים בגן אין זכאות להחזרים מקופת החולים. אבל מה עושים כשהגן לא פעיל? עבור המדינה – עדיין אין החזרים. למה? כי מבחינת המדינה לילד יש סל, תבינו את האבסורד.
אז באותה תקופה שילמנו וזה השתלם לנו. הילד חזר לגן כשהוא מדבר. אבל מה עושה מי שלא יכול לשלם מאות, אם לא אלפי, שקלים בחודש כשאין החזרים? עכשיו להווה: משרד הבריאות מתכנן לבטל את ההחזרים שניתנים לטיפולים במסגרת התפתחות הילד. כשהחל מספטמבר 2026 לא יינתנו החזרים לכל מטופל חדש. שלוש שנים מאוחר יותר, גם למי שכבר מקבל טיפול – הזכות להחזרים תבוטל לחלוטין.
הילד חזר לגן כשהוא מדבר. אבל מה עושה מי שלא יכול לשלם מאות שקלים כשאין החזרים?
במשרד הבריאות משום מה מאמינים שתוספת השכר שניתנה בחודש שעבר בהיקף של 100 מיליון שקלים לשכר המטפלים תפתור את המצוקה הגדולה הקיימת בשירות הציבורי במכונים להתפתחות הילד. רוב המטפלים עובדים גם בציבורי וגם בפרטי פשוט בציבורי הם עובדים מעט משום שהשכר זעום. תתארו לכם מצב שבו קלינאית תקשורת עם שני תארים עובדת עבור שכר מינימום. למה שהיא תעבוד?
אלא ש-100 מיליון שקלים לא יפתרו את המחסור האדיר בשירות הציבורי. זהו סכום זעום שלא ימשוך בחזרה את המטפלים לשירות הציבורי. משום מה במשרד הבריאות מאמינים גם שהם יצליחו לצמצם משמעותית את זמני ההמתנה בהתפתחות הילד. שכיום הם כבר עומדים על שנה וחצי. איך בדיוק יפתרו את זה אם אין מטפלים?
עוד אבסורד גדול בתוכנית משרד הבריאות הוא שקופות החולים יחויבו לספק חלופה ברגע שההחזרים יבוטלו כליל. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות כשקראתי את הפסקה הזו בקול קורא שהמשרד פרסם. זו פשוט עבודה בעיניים.
המערכת הציבורית לא מתקדמת לכדי פתרון שיאפשר טיפולים באופן ציבורי
טיפולים הם חלק אינטגרלי מחייו של ילד על הרצף האוטיסטי. אני אישית מרגיש מבורך שמצאנו את המטפלות שמצאנו. אבל מה יעשו הורים שידם אינה משגת? המערכת הציבורית לא מתקדמת לכדי פתרון שיאפשר טיפולים באופן ציבורי.
הטיפולים מקדמים את הילדים ואם הם לא יינתנו – הם יישארו מאחור. אותה מצוקה קיימת גם בקרב טיפולים במערכת החינוך הציבורית, שגם שם הם בגדר לא קיימים. לא יודע מי הגאון שחשב להגות את התוכנית "המופלאה" הזו, אבל כמו בתחומים אחרים – גם כאן החלש "יידפק". ההורים, ובעיקר הילדים, ישלמו את המחיר. הגיע הזמן שמישהו במשרד הבריאות יתעורר ויבטל את התוכנית הזדונית הזו.
הכותב הוא מנהל התוכן של אתר שווים ואב לילד על הרצף האוטיסטי
