הליך הדחת היועמ"שית גלי בהרב מיארה שהממשלה מנסה לקדם עכשיו במהירות שיא, צפוי להיבלם. מינוי והדחת יועץ משפטי לממשלה צריך להיעשות בהגדרה דרך ועדת איתור. הוועדה הזו בהרכב חסר והממשלה לא הצליחה או לא ניסתה ממש לדאוג שתפעל.
כעת, בהצעת שר המשפטים נכתב שהועדה התייתרה, שאין בה צורך. אבל ספק על מה הטענה הזאת מבוססת, וספק לא פחות גדול אם פעולת הממשלה שהיא שוב שינוי הכללים בשיא המשחק תעבור את בג"ץ. וגם בממשלה יודעים זאת היטב.
זה עוד מבלי להזכיר את ניגוד העניינים של נתניהו, שאסור לו באיסור מוחלט להיות מעורב בכל מה שנוגעת ליועמ"שית, כמו גם לפרקליט המדינה ושופטים בשל התיק הפלילי נגדו. ואם בעניין ראש השב"כ רה"מ ניסה לטעון שאין ניגוד עניינים, טיעון שבג"ץ לא קיבל כזכור, בעניין היועמ"שית זה כבר כתוב מפורשות בהסדר שנתניהו חתום עליו.
יותר מזה, הוא התחייב בבג"ץ שיעמוד בכללי ניגוד העניינים, תנאי שיאפשר לו להיות ראש ממשלה על אף היותו נאשם. חשש או חשד קל שנתניהו מעורב יכול לקדם אותו לעבר נבצרות, דבר שעד כה, בניגוד לניסיונות לטעון שכן במסגרת טענות הרדיפה, לא נדון ולא נשקל בייעוץ המשפטי.
רבות דובר וידובר על ההקשר של ההאצה הפתאומית של ההדחה. אבל הקשר למשבר הקואליציוני סביב אי גיוס החרדים ברור. ומחר, כפי שפרסמנו בכאן חדשות, יתקיים דיון מיוחד אצל בהרב מיארה בעניין. דיון מעקב על ההתקדמות, העדר ההתקדמות ליתר דיוק, בגיוס המשתמטים.
הממשלה יכולה לנסות להאשים את היועצת המשפטית שלה מפה עד מחר, אבל לא יכולה להכחיש: אי הגיוס הוא בניגוד לחוק. חד וחלק. לא רק בניגוד לצורכי מערכת הבטחון שתצעק את זה גם מחר בדיון, כי שר הביטחון ישראל כ"ץ לא מקיים אותו, אלא בניגוד לחוק.
ולא רק הדדליין הפוליטי הולך ומתקרב; בעוד פחות משלושה שבועות, אחרי שקיבלה המון זמן, המדינה תצטרך להסביר לבג"ץ מדוע למרות שהחוק מחייב, שהמצב מחייב, שהממשלה התחייבה, לא עושים דבר כדי לקדם גיוס.
