שני דברים סוכמו הלילה במשא ומתן בין אדלשטיין לחרדים, ואף אחד מהם איננו חוק הגיוס. מבין 120 חברי הכנסת, ספק אם יימצא אחד בבניין שמסוגל לטעון שהממשלה הנוכחית תחוקק חוק גיוס בלי להתפרץ בצחוק.
אילו הייתה אפשרות כזאת, היו אדלשטיין והחרדים מנסחים טיוטת חוק, ולא מסמך הסכמות עקרוני. המסמך נועד למטרה אחרת לגמרי: לאפשר לחרדים, שלא מעוניינים בפיזור הכנסת במועד הנוכחי, לשכנע את רבניהם ואת קהל הבוחרים שהתעקשותם מול הקואליציה נשאה פרי, והשארות בקואליציה עדיפה כרגע על האלטרנטיבה. כדי למנוע בלבול, את מסמך ההסכמות אפשר לכנות מסמך הירידה החרדית מעץ פירוק הממשלה. הוא נדרש להם אחרי אוסף האיומים של השנה האחרונה, ובהינתן שיציאה לבחירות סביב משבר הגיוס מנוגדת לאינטרס החרדי. בעוד כחצי שנה, יוכלו למצוא משבר אחר שיצדיק את הפירוק.
אבל ל"מסמך העקרונות" יש תכלית נוספת, והיא זו שבשמה אכן נוהל אתמול משא ומתן שתוצאותיו דווקא מעניינות את הצדדים. בממשלה הבאה, בדיון הבא על חוק הגיוס, יהיו העקרונות האלה עמדת הפתיחה למשא ומתן. אם זו תהיה ממשלת נתניהו, הם יהיו ה"רצפה" החרדית להסכמות, ואם ממשלת בנט - זו תהיה התקרה.
נדמה שאת התכלית הזו של מסמך ההבנות אדלשטיין הבין היטב במהלך ניהול המשא ומתן. את תפקידו בשרשרת הארוכה של מנסחי ההסכמים בסוגיית גיוס החרדים הוא כנראה סיים, פחות או יותר, אמש. רק השנים הבאות יגידו האם עשה זאת בהצטיינות.
הלילה (בין רביעי לחמישי) בכנסת, יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין והמפלגות החרדיות הגיעו להסכמות על עקרונות מתווה גיוס החרדים. הסכמות אלו כוללות הפעלת סנקציות מיידיות נגד משתמטים חרדים - מה שהיווה את סלע המחלוקת בין הצדדים עד כה.
הצעת החוק לפיזור הכנסת שעלתה הלילה להצבעה בקריאה טרומית נדחתה, ולא תוכל לעלות להצבעה נוספת במשך חצי שנא. אלא אם יחול "שינוי נסיבות" שבגללו יו"ר הכנסת יחליט לקצר את התקופה. המפלגות החרדיות דגל התורה וש"ס מסרו כי יתנגדו להצעת החוק לאחר שהגיעו עם אדלשטיין להסכמות העקרוניות עליהן תתבסס הצעת חוק הגיוס. למרות זאת, הח"כים רוט וטסלר מיהדות התורה הצביעו בעד הפיזור.
