אי אפשר להמעיט מחשיבות המהלך האסטרטגי שישראל נוקטת בו. אחרי שנים של איומים, מילים, מצגות, עזרים, דיונים ומסרים - צה"ל וההנהגה הישראלית הלכו על מהלך, שלפחות מכת הפתיחה שלו נראית כמו מבצע מוקד משולב עם מבצע אופרה. ואחר כך, כמו במבצע סבתא, החליטו להגביר. העובדה שלחיל האוויר יש חופש פעולה אווירי מירושלים ועד טהרן היא היסטורית. קדמו לכך שילוב נדיר של מזל יחד עם פעילות מכוונת כמו במתקפת אוקטובר באיראן, והשמדת אמצעי ההגנה האווייריים של הצבא הסורי עם נפילת משטר אסד.
אך רצף התמונות הקשות - מבת ים, מטמרה, מרחובות, מתל אביב וממקומות נוספים - לצד העובדה שעשרה ישראלים וישראליות נהרגו רק ביממה האחרונה. מעידים על כך שאכן, העימות בין איראן לישראל גובה מחיר. או כפי שתיאר רה"מ נתניהו בחוסר רגישות אופייני משהו: "אין מלחמות חינם".
קונסטנטין סול, תושב בניין שנפגע בבת ים בריאיון ל-@Nov_reuveny : "הבית נהרס, אבל מצד שני שמח שאני חי. צריך להרים את התחת ולרדת למקלטים, בשביל החיים שלכם" pic.twitter.com/6ZB234zrXW
— כאן חדשות (@kann_news) June 15, 2025
מלחמת 7 באוקטובר נמצאת בפיתול המי-יודע-כמה שלה. מתקפת המנע מול איום הגרעין האיראני היא דבר שלפני 7 באוקטובר ספק אם היה יוצא אל הפועל. אמנם רמת המוכנות הנוכחית הייתה שונה בהשוואה ל"דריכה" הקודמת של מערכת הביטחון בשנת 2011 - ואגב, גם היקף העשרת האורניום באיראן, הפריסה של מתקני הגרעין ברחבי המדינה, ומיקומם העמוק.
אבל החלטת ה"ויהי מה" שאופפת את הפעילות הישראלית כעת היא דבר שאי אפשר לנתק מהמראות, התחושות וההשלכות של טבח 7 באוקטובר. גורם שהיה מעורב עמוק במבצע אמר לי בהקשר זה: "7 באוקטובר נצרב עמוק במערכת הביטחון המחיר של התעצמות ללא הפרעה. כעת, צה"ל משנה את זה".
שתי מטרות מרכזיות הוצגו לשרים לפני היציאה לדרך: להסיר את האיום הגרעיני הפוטנציאלי על מדינת ישראל, ולהסיר את האיום הקונבנציונלי על מדינת ישראל.
בואו נפרק ונרכיב:
1. לגבי האיום הקונבנציונלי - צה"ל מדווח על פגיעה משמעותית במערך הטילים הבליסטיים של איראן, וחרף התמונות הקשות - זה ניכר. גורם מבצעי שהיה מעורב בסוד תכנון המבצע אמר לי: "אם היינו יודעים לפני (התקיפה, ג"כ) שזה המחיר בפגיעה בנפש, אפילו כפול ממנו, בימים הראשונים לפעילות - היינו חותמים על כך". זה כמובן משפט בעייתי מראש - איש אינו יודע להעריך מה יקרה במתקפת הטילים הבאה - אך הוא מלמד על הלך הרוח של מקבלי ההחלטות ביציאה לדרך, ובהחלטות כעת.
2. סוגיית הגרעין האיראנית, כהרגלה, מורכבת הרבה יותר. ישראל אמנם פגעה בשני מתקני גרעין - בנתנז ובאיספהאן, אך לא במקרה ראש הממשלה נתניהו חזר בו מהאמירה על השמדת נתנז - ועבר לדבר על פגיעה קשה. גם הפגיעה במדעני הגרעין, שהומשלה על ידי יודעי דבר לפגיעה במדעני "פרויקט מנהטן" שמחזירה את תכנית הגרעין שנים אחורה, ראויה לקורטוב מסוים של מלח.
צה"ל: חוסלו 9 מדענים ומומחים בכירים בפרויקט הגרעין האיראני@ItayBlumental pic.twitter.com/W2HKyhMCf4
— כאן חדשות (@kann_news) June 14, 2025
אמנם, מדובר על לפחות עשרה מדעני גרעין, שהלכו לישון בלילה ולא קמו בבוקר אחרי שחיל האוויר איחל להם לילה טוב. ההרתעה ברורה, אך גם חיסולו של מי שתואר כמעין "אופנהיימר האיראני", מוחסן פחריזאדה, בשנת 2020 בפעילות של המוסד, היה אמור לקחת אחורה את תכנית הגרעין האיראנית לשנים ארוכות, ולא כך הדבר.
ראש המל"ל לשעבר פרופ' יעקב נגל הסביר הבוקר בריאיון בכאן רשת ב את תמונת המצב: "היינו שמחים שהאמריקנים ישתתפו. אנחנו יכולים לפגוע בפורדו - אך לא בצורה הטובה שהאמריקנים יכולים לפגוע בו". ולכך, צריך להוסיף את המשפט המשמעותי של בכיר ישראלי לרשת אל ערבייה - "אם לא נשמיד את המתקן בפורדו, הפעולה תהיה לא מועילה". במשפט הזה טמונים חלק מהחששות של גורמי המקצוע: פעולה משמעותית כל כך באיראן, עלולה גם להביא לאפקט אחר, מסוכן הרבה יותר - הרכבת פצצת גרעין, אך כעת עם לגיטימציה. זאת, כמובן, אם נותרה בידי השלטון היכולת לכך.
ולכן, השאלה המרכזית נותרה, כמו בדרך כלל בכל מה שקשור לעימותים צבאיים, בשאלת הסיום. האם ישראל מעלה את רף ההימור ובונה על כך שארה"ב תיכנס למלחמה אזורית ותתקוף באיראן כדי להשמיד את המתקן בפורדו? (ייתכן מתוך מחשבה שמישהו יטעה ויתקוף יעד אמריקני בתגובה לפעילות ישראל). או שאולי המתקפה הנרחבת, על הפגיעה המשמעותית בעורף הישראלי, נועדה כדי לשפר עמדות במשא ומתן ולהגיע לפתרון הסכמי לאחר שנים ארוכות של דיפלומטיה. רק הפעם - כזה שיבטיח באמת שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני.
