שוב אנחנו בהאג. החשמלית לפורום העולמי, שם מתכנסת הבוקר (שלישי) פסגת 32 ראשי מדינות נאט"ו, עוברת גם בארמון השלום. אל תשאלו איזה שלום. זה המקום בו יושב בית הדין הבינלאומי לצדק בו מסובכת ישראל בתביעת של דרום אפריקה בעניין רצח העם שלא היה. לא רחוק מבית הדין הפלילי הבינלאומי בו מסובכים נתניהו וגלנט, ולא פחות מהם התובע התאוותן לכאורה, כארים חאן.
אבל הפנים אל פסגת נאט"ו ביומיים הקרובים, שם ישראל לא חברה וכמובן לא משתתפת. אולם היא תהיה הכי נוכחת-נפקדת שאפשר. המכות הקשות שקיבלה תוכנית הגרעין האפוקליפטית של איראן, ותוכנית הטילים הקטלניים שלה, יעמדו במרכז הדיונים.
ראשית, וזה הומחש הבוקר כמו גם בימים האחרונים: החובה להתחמש, להצטייד, ולהתעצם היא ברורה מאליה. אם גם מדינה בעלת הגנה מצוינת תלת שכבתית כמו ישראל חדירה לפגיעת טילים, מה יגידו אזובי הקיר האירופיים. קייב, חרקיב, ושאר ערי אוקראינה, הן בהחלט דוגמא לאיך תיראה המלחמה הבאה מול פוטין, אבל גם המראות מבאר שבע, רמת אביב מנחיתים את האסימון בחוזקה בתודעה האירופית-נאט"ואית.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יגיע לכאן הערב ויתקבל בכבוד מלכים. לא מטאפורית - ליטרלית: בידי מלך ומלכת הולנד, המארחים. טראמפ לא יכול היה לבחור לעצמו תזמון טוב יותר, להגיע לזירה הביטחונית החשובה ביותר במערב, רגע אחרי שהנחית את הכדור ברחבת הטאצ'דאון, לא רק עם מבצע ריסוק הכורים האיראני, אלא גם עם הפסקת האש שכפה על הצדדים - ובואו נראה אם בכלל היא מחזיקה.
אירופה חייבת את ארצות הברית
אין דבר שהאירופים אוהבים יותר מהפסקות אש. נכון - כולם (כמעט) אמרו השבוע באיחוד האירופי שאסור לאיראן להגיע לפצצה גרעינית. זה היה אחרי שטראמפ נכנס אול-אין למערכה, ולא לפני, בשמונת הימים שישראל הטילה את טיליה, אבל מוטב מאוחר. באירופה יישרו קו עם טראמפ, לא רק בגלל הסיבות הענייניות המובנות. הם לא חושבים שהאייתוללות שוחרי שלום וזכויות אדם. אבל מול האיום המיידי שיש להם, ולדימיר פוטין וכוונותיו הלא ברורות לגבי המלחמה באוקראינה ואפשרות הרחבתה, הם חייבים את ארצות הברית של אמריקה.
לקח לאירופה קצת זמן להתאושש מהשליפות של טראמפ: הערגה לגרינלנד, מלחמת המכסים, התמיכה של סגנו ואנס ושל מאסק בשעתו בימין הקיצון האירופי - אבל האירופאים כבר על הסוס והבינו מה עובד בבית הלבן: חנופה. מזה יתנו לטראמפ הערב ומחר תועפות פה. בין היתר כי מגיע לו על העמדה הערכית הראויה שהפגינו מפציצי הבי-2 מעל פורדו, אבל גם כי האירופאים זקוקים לטראמפ.
האיומים של נשיא ארצות הברית כי לא יממן את שותפותיו לנאט"ו, החיבה לקרמלין ממנה לא לגמרי השתחרר, למרות שפוטין עדיין לא נרתם למאמצי השלום של טראמפ - כל אלה גורמים לחשש כבד בקרב 31 שותפותיו לברית הצפון אטלנטית, כי טראמפ לאו דווקא יעמוד בסעיף 5 לברית, לעת צרה. שלא לדבר על התרחיש הקיצוני לפיו פשוט יעזוב את נאט"ו לאנחות.
האירופאים זקוקים לעוצמה הצבאית, הטכנולוגית, והמודיעינית האמריקאית, כמו גם לאטום של ארצות הברית. צרפת ובריטניה הן אמנם חברות במועדון הגרעין אבל החשש הוא שלא באופן שירתיע ממש את פוטין, ומדינות אירופה ימהרו להבטיח לטראמפ כי יגדילו משמעותית את תקציבי הביטחון שלהן. לא רף ה-2% שהן כבר מחויבות אליו, אלא משמעותית יותר. בכיוון ה-5% שמוציאה ארצות הברית על צבאה ייקח זמן להגיע, אבל ברור לאירופאים שטראמפ לא יסתפק בפחות לאורך זמן.
האם טראמפ יקיים את סעיף 5?
אחד הסעיפים בהצהרה המשותפת שיפרסמו כאן לקראת סיכום הוועידה ינסה לחזור על מחויבות השותפות לסעיף 5 באמנת נאט"ו: כולן בעד אחת, ואחת בעד כולן, בתקווה שטראמפ לא ייאבד עניין כפי שאיבד בפסגת ה-G7 בקנדה בשבוע שעבר. עת חתך לתכנון מבצע ההפצצה של מתקני הגרעין האיראניים.
זו בהחלט שאלה שמנקרת בלבות כולם: כמובן ששלום זה דבר ראוי וטוב, אבל אם טראמפ הוא טולרנטי לנגיסות שנגס פוטין בשטחי אוקראינה, מה יהיה כשיבקש זה לנגוס בשטח המדינות הבלטיות למשל? האם טראמפ יקיים את סעיף 5, ויפציץ את הרוסים, או יגלה גמישות כי מהן כבר אסטוניה ולטביה במפת האינטרסים האמריקאים.
טראמפ כאמור מופיע בהאג כמנצח, ואם אכן יצליח להשכין הסכם חיסול גרעין בין איראן למעצמות, ויכפה הסכם עם פוטין וזלנסקי, ולא כזה שישפיל את הכבוד האוקראיני, בהחלט אפשר יהיה להזעיק את הנורווגים, גם הם חברי נאט"ו, לחדר, ולדבר איתם על פרס, ארבע אותיות, מתחיל בנ'.
ומה לגבי גרינלנד? נקווה שטראמפ יוותר הפעם על הטיזינג הקבוע לראשת ממשלת דנמרק פרידרקסן, כי יש דברים שאי אפשר לצחוק עליהם כמו כבוד דני.
