כמו בכל פעם שבה עסקת חטופים עולה על הפרק, גם הבוקר שיגר יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר איום לא מרומז לעברו של ראש הממשלה. הטקטיקה הפעם הייתה בניסיון (כושל) לגייס את סמוטריץ' להודעה משותפת כי יפרשו מהקואליציה אם העסקה תתקדם, אבל האמת היא שהאופן לא כל כך משנה. האיום הוא אותו איום: עסקה תסכן את יציבות הממשלה.
בסיבובים הקודמים, עם אותם שחקנים, זה היה איום אפקטיבי. המצב הפעם שונה משני טעמים: ראשית, העסקה היא לא אותה עסקה הפעם על הפרק לא רק הסדרה לעזה אלא גם נורמליזציה עם מדינות ערב נוספות, ויש מי שכורכים בזה גם דחיפה אמריקנית להסדר טיעון מקל במשפט נתניהו. כלומר, לנתניהו יש הרבה יותר מה להרוויח מעסקה.
לזה מתווספת העובדה שלנתניהו יש הרבה פחות מה להפסיד מבחירות. ממילא, תוכניתו הייתה לסיים את המלחמה עם איראן, להגיע להסדרה בעזה, וללכת לבחירות מייד לאחר מכן, כשהוא מתהדר בהישגיו הצבאיים והמדיניים, ובפרט כשיש באמתחתו תשובה ציונית הולמת בעבור המצביעים שיאשימו אותו במחדל שבעה באוקטובר.
בן גביר איבד את ההשפעה
אם בן גביר, סמוטריץ' או שניהם יחד, יקדימו את הבחירות בכמה חודשים - כמעט שאין בזה נזק. אדרבא, נתניהו יוכל לטעון שעמד על דעתו בעניין עסקת טראמפ שהביאה להרחבת הסכמי אברהם, למרות לחצים מבית. טיעון כזה יעזור מול מצביעי ה"ימין הרך", ואם יגרום לנטישה קלה לבן גביר מהצד השני – אין בזה נזק גדול. גם בקואליציה הבאה, אם תהיה של נתניהו, בן גביר יהיה שותף בכיר.
אפשר להניח שהעובדות הללו מטרידות מאוד את יושב ראש עוצמה יהודית. לראשונה מאז הקמת הממשלה, מאבד בן גביר את השפעתו באחת הסוגיות החשובות ביותר לבוחריו. התבטאויות ברשת ובתקשורת, נותרו בשבילו מוצא אחרון.
