בתוך שלל הלחצים הפוליטיים שמופעלים על המשטרה ורשויות האכיפה, יש מקום שנותר עצמאי, ענייני ומקצועי - אגף החקירות והמודיעין של המשטרה. זה שגם אחראי על החקירות החשובות והרגישות ביותר, ובין היתר גם על חקירות של שחיתות ציבורית.
יש לכך שני גורמים עיקריים: הראשון, שוטרים וקצינים שנאמנים למשימתם ולא נכנעים ללחצים ורעשי רקע. השני הוא ראש האגף ניצב בועז בלט, שנראה שלא מתרשם ממתקפות שונות מצד שורה של גורמים פוליטיים ואפילו מצד השר עצמו שהפציר לו בפגישה ביניהם להעביר לשופט בדימוס אשר קולה את חומרי חקירת הפצ"רית, ובן גביר אף הטיח בו: "מי שעובר על החוק ופוגע בחקירה מטעמים לא עניינים בא על עונשו".
אלא שהדרך לדריסת רגל באגף החקירות והמודיעין יכולה להיות קצרה הרבה יותר ממה שחושבים, ומספיקים כמה מינויים - או אפילו עיכובי מינויים - כדי להעביר מסר שיגרום לכל קצין באגף לחשוב פעמיים.
ולכן, המקרה של רפ"ק רינת סבן, העוזרת של ניצב בלט שהעידה בתיקי נתניהו ושמינויה מעוכב ע"י בן גביר, הוא מקרה בוחן: בבית המשפט תלויה ועומדת העתירה שלה נגד השר, שמעכב את העלאתה לדרגת סנ"צ על אף שהמפכ"ל המליץ על כך. בן גביר עצמו חתם בעבר על המינוי בתחילת ההליך, והנימוק שלו לכך הוא כשלים במעורבותה בחקירות רה"מ שעלו כשזומנה לעדות בתיק.
בן גביר מרוויח מהסיפור הזה פעמיים - קודם כל במסגרת המאבק האישי שלו בניצב בלט, ושנית במסר שעובר לכל קצין שנוגע בחקירות שחיתות ציבורית. לכן מבחינת השר בן גביר, ההכרעה בעתירה הזו שווה הרבה מאוד - וגם בלשכתו וגם בסיעתו הולכים על כל הקופה כדי להפוך את זה למקרה דגל.
בשבוע שעבר התכנסה הוועדה לביטחון לאומי שנמצאת בשליטת הסיעה של בן גביר, בדיון שכל כולו עסק רק בקצינה ובייצוג שלה בעתירתה, ע"י התנועה לאיכות השלטון. הוועדה, זו שאמורה יום-יום לעסוק אובדן השליטה והמשילות שאנחנו רואים ברחובות, ובשיאים חדשים באלימות ובפשיעה - עסקה במשך דיון שלם רק בקצינת משטרה אחת.
תנ"צ אלעזר כהנא הסביר בדיון שאין איסור על שוטרים להיות מיוצגים בידי עמותה, אם כי ציין שלא יתייחס למקרה ספציפי. אולם בוועדה טענו שמדובר בעבירה פלילית - ובין היתר במתנה אסורה. אגב, באותה שעה שבה דנה הוועדה בעניין, ייצגה עמותת "חוננו" עובדת מדינה אחרת בדיון שנערך בעניינה בנציבות שירות המדינה.
ייתכן ויש מקום לדון בעניינים כאלה ואחרים ברמת המאקרו, אלא הדיון במקרה ספציפי לא מותיר הרבה מקום לספק לגבי המניעים. ומעבר לכך, הדיון משרת גם את המסר לכל הקצינים לגבי ייצוגם העתידי והפלונטר שייכנסו אליו אם יצטרכו להתמודד עם עתירה מנהלית.
השיטה של בן גביר - להחליט שלא להחליט
כמה ימים לאחר מכן כבר הופיע סיפור הייצוג בתגובה של בן גביר לבית המשפט, שם כבר טען בין היתר שהיועמ"שית מגנה על העוזרת של בלט בזמן שבלט מנהל את חקירת הפצ"רית שבה "היועמשית תעיד או תחקר". על כך כתב בן גביר בתגובתו: "זה לא תרחיש דמיוני, לא קונספירציה. זוהי מציאות עגומה ומצערת".
ובכל זאת, בן גביר הוא משפטן - והוא מבין איך לדעת להשיג את המיטב מבית המשפט. הטענה המשפטית משמעותית ביותר של השר בתגובתו לעתירה היא שלמעשה טרם התקבלה החלטה סופית בעניינה של רפ"ק סבן, ולכן דין העתירה להידחות. דהיינו, כלומר קודם שתהיה החלטה סופית - אחר כך שידונו בעתירה.
זו למעשה השיטה הכי טובה להשתלטות "שקטה" על האגף המשטרתי הרגיש ועל המינויים, במסר שעובר מהמקרה הזה ואחרים: השר יכול להחליט שלא להחליט. בן גביר בוחר שלא לקבל החלטה לגבי קצין, גם כזה שעבר את כל ההליכים והמפכ"ל המליץ להעלות אותו בדרגה, בלי הגבלת זמן - ולקצין לא יהיה מה לעשות ברמה המנהלית כי אין החלטה סופית בפועל.
