העימות הפומבי חסר התקדים בין שר הביטחון כ"ץ לרמטכ"ל זמיר מהווה עדות נוספת לאיבוד הממלכתיות ואובדן הבושה מצד הבכירים ביותר בדרג הביטחוני שתחת אחריותם הביטחון של כולנו - אזרחי ישראל.
קשה להאמין שאחרי שנתיים של מלחמה, אלפי לוחמים שנמצאים בעזה, התחממות בצפון, זירות רחוקות שמבקשות רעתנו - שני הבכירים לא מסוגלים להתעלות לגודל השעה.
רק מסדרון ודלת אחת מפרידים בין לשכת שר הביטחון ללשכת הרמטכ"ל בקומה ה-14 בבניין מטכ"ל בקריה - אבל נראה שהשניים בוחרים לדבר דרך הודעות לתקשורת ולא מסוגלים להחליף ביניהם מילה.
יש שיגידו שהפיצוץ יצא משליטה, אבל נראה שהכול תוכנן מראש. אין יותר פרות קדושות - גם לא הביטחון
האיבה בין כ"ץ לזמיר נמשכת כבר כמה חודשים, עם עליות ומורדות וטענות לחוסר הערכה וזלזול. עם זאת, בשבועות האחרונים היחסים בין השניים הגיעו לנקודת רתיחה: התחקירים והמינויים בצה"ל, הפריימריז בליכוד שנמצאים בפתח, ודרישה ציבורית להקמת ועדת חקירה ממלכתית - כל אלו הובילו את השר כ"ץ לקבלת החלטות שנועדו להתחנף לבייס הפוליטי. יש שיגידו שהפיצוץ יצא משליטה, אבל נראה שהכול תוכנן מראש. אין יותר פרות קדושות - גם לא הביטחון.
אסור לנו כציבור להשלים עם מערכת היחסים של השניים, נבחר ציבור ופקיד בכיר. זו לא רכילות, אלו לא שיחות צד במסדרון - אלו יחסים שאי אפשר לקבל. כן, הפוליטיקה תמיד נכנסה לשערי הקריה, אבל הפעם אין מבוגר אחראי. ולא סתם. בתקופה שבה הקואליציה פועלת במרץ כדי להחליש את מוסדות המדינה, בהם מערכת בתי המשפט, הייעוץ המשפטי לממשלה והתקשורת, נוצרה תוכנית סדורה להשאיר גם את צה"ל מוחלש.
הפריימריז בליכוד שבפתח ודרישה של רבים בציבור להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדל 7 באוקטובר, יצרה תוכנית שנועדה לשרת את הבייס: השארת הצבא מוחלש וציורו ככזה שאחראי באופן בלעדי למחדל, ולכן עליו לתחקר את עצמו שוב ושוב - תוך השארת הדרג המדיני מחוץ למעגל האחריות.
הרמטכ"ל התייעץ גם עם גורמים חיצוניים לפני פרסום המכתב נגד כ"ץ. גורמים בסביבת זמיר: מבין שיכולות להיות השלכות – כולל הדחה. @ItayBlumental עם הפרטים#מהדורתכאןחדשות עם @TaliMoreno_ pic.twitter.com/9Gj2qX6Toa
— כאן חדשות (@kann_news) November 24, 2025
ובחזרה לכ"ץ וזמיר. ישנן החלטות שהשניים עוד צריכים לקבל יחד, כמו אישורי תוכניות מבצעיות שדורשות את אישור הרמטכ"ל והשר ביחד. ולכן, העובדה שהשניים לא מסוגלים להתעלות על גודל השעה היא מקוממת.
וברמה האישית - יש גם לא מעט אגו. הרמטכ"ל זמיר נכנס לתפקידו מבחוץ אחרי שנתיים כמנכ"ל משרד הביטחון. הוא קיבל על עצמו את התפקיד אך לתחושתו הוא לא חייב לאף אחד כלום. מנגד, שר הביטחון כ"ץ חלם שנים ארוכות על הטייטל שר הביטחון - חלום שהתגשם - ויאפשר לו נקודת זינוק לתפקיד ראש הממשלה בעתיד. הרבה מאוד אגו, בין שני אישים, שבתווך ביטחון המדינה.
המכתב חסר התקדים ששלח אתמול הרמטכ"ל לשר הממונה מעיד על כך שהסבלנות של זמיר נגמרה. וכצפוי, השר כ"ץ לא נשאר חייב, ובהודעה הבוקר אמר את המילה האחרונה באמצעות "מקורביו": "הרמטכ"ל פעל בהתאם לסמכותו אבל על סמך מידע חלקי ובאופן בלתי ממצה".
ראש הממשלה נתניהו זימן את השניים הערב לשיחה ליישור ההדורים, אחרי הפיצוץ הפומבי וחילופי ההאשמות בין השניים. אבל גם זה מאוחר מדי ומעט מדי. ונראה שגם זה לא יעזור.
