ההתנהלות של ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון כ"ץ בעת האחרונה לא רק מטרידה במיוחד, אלא גם מוכיחה כי סוגיית המסקנות האישיות אחרי 7 באוקטובר היא רק תירוץ כדי לגרום לרמטכ"ל זמיר לעשות את מה שהדרג המדיני ניסה עם בכירים ביטחוניים אחרים - להתיישר בהתאם לרצונותיהם.
את ראש שב"כ הקודם רונן בר ואת הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי הם לא בדיוק הצליחו ליישר. אחרי ביקורת נוקבת ואמירות ברורות, הלוי בחר לעזוב את התפקיד. במקרה של בר, נתניהו הסביר שאין בו אמון בראש שירות הביטחון הכללי, ולכן רצה להדיחו. אחרי מאבק מר, לכל הצדדים, רה"מ הצליח - ובר עזב.
בדרג המדיני החליטו שלא למנות ראש שב"כ חדש באופן מידי, כי התברר - שומו שמיים - שהמינוי של האלוף במילואים אלי שרביט לא מתיישר במאת האחוזים עם מה שחשבנו. לכן, נתניהו מינה את מה שהוא הכי אוהב: ממלא מקום. רק אחר כך גם מונה דוד זיני, שסוכם לתפקיד בשיחה של כמה דקות בלבד במכונית השרד של ראש הממשלה.
גם בנוגע לראש המוסד המכהן, דדי ברנע, שיסיים קדנציה מלאה בחודש יוני הקרוב, יש מי שהעלה על שפתיו את האפשרות של מינוי ממלא מקום בעבור מחליפו. זה אולי מסביר מדוע ברנע כך נראה מקדם את א' לראשות הארגון, למרות שלא כיהן כסגן כמו שלושת ראשי המוסד הקודמים. עדיף מינוי קבע מאשר מישהו על תנאי.
מציאות דומה מתרחשת גם עם ראש המל"ל לשעבר צחי הנגבי. מהרגע שהראה עמדה עצמאית מדי, בשלל סוגיות - מהמשא ומתן לשחרור חטופים ועד לתקיפה בקטר - סר חינו, עד להודעת הפיטורים. גם במקרה זה, למרות העובדה שחלף כחודש וחצי מאז פיטורי הנגבי, ראש הממשלה עדיין לא מינה מחליף. סגנו של הנגבי, גיל רייך, משמש כממלא מקום.
הפיצוץ עם הרמטכ"ל הוא רק ההתחלה? שר הביטחון כ"ץ לא רוצה רק להרחיב את הצעדים נגד בכירים נוספים בצה"ל - אלא גם לשלוח מסר ממוקד לזמיר | הפרשנות של @gilicohen10
— כאן חדשות (@kann_news) November 25, 2025
מתוך #מהדורתכאןחדשות עם @talberman pic.twitter.com/PfYRuleAW8
המשמעות של המהלכים הללו מצד הדרג המדיני ברורה: ממלאי מקום הם לזמן מוגבל. ומי שנמצא לתקופת זמן שאולה, מוגבל גם ביכולת שלו לערוך שינוי, להוביל תהליכי עומק, שלא נאמר - לעמוד על דעתו.
אפשר לומר שהיו שנים שבהם ראשי המערכות הביטחוניות "הרשו לעצמם" יותר מדי. הרי הם לא דרג נבחר, אלא רק פקידים, מילה שהפכה פה לגנאי ממזמן. אבל איך הם מונו לתפקיד בדיוק, אם לא על-ידי אותו דרג נבחר?
וכאן טמונה הבעיה האמיתית בקרב המי יודע כמה בין הדרג המדיני לדרג הצבאי: זו לא סוגיה של אחריות על מחדל טבח 7 באוקטובר. הלוואי שכך היה - ושאולי גם הייתה ועדת חקירה ממלכתית. המטרה של נתניהו ואנשיו היא בעיקר לשמור את כל ראשי הארגונים במקומם - ושלא יעזו לאתגר.
אבל הציבור צריך לקוות שאותם עובדי ציבור יוכלו להמשיך לעמוד על שלהם ולאתגר את המערכת - כן, גם אם זה אומר להתעמת עם הפוליטיקאים. בהיעדרה, עדיין, של ועדת חקירה ממלכתית, זה לקח אחד שצריך לעמוד לנגד עינינו: חשיבה קבוצתית היא אסון. דעות שונות, מגוונות, אתגור של המערכת - הן ברכה.
