בתנאים של מנהל תקין, תקציב המדינה היה אמור להיות מאושר בכנסת בשבועות הקרובים אחרי דיונים בו בדרג המקצועי, בממשלה ובוועדת הכנסת. אולם, בשל שיקולים פוליטיים התהליך כולו נדחס לתוך לוח זמנים בלתי סביר, והדבר עלול להשפיע על כל אחד מאיתנו.
הזינוק בהוצאות תקציב הביטחון ימומן באמצעות הכבדת נטל המס על הציבור, גל התייקרויות במשק ופגיעה קשה בשירותים האזרחיים ובתשתיות. הממשלה נמנעת מקיצוץ בכספים הקואליציוניים ומגדילה את הגירעון - כדי לשרוד פוליטית. הפרשנות של @amsterdamski2 #מהדורתכאןחדשות עם @MoavVardi pic.twitter.com/zDjWvapGs7
— כאן חדשות (@kann_news) December 5, 2025
מסגרת התקציב עומדת על 662 מיליארד שקלים, בהם 112 מיליארד שקלים המיועדים לתקציב הביטחון - כמעט כפליים מתקציבו של המשרד טרם המלחמה. תקציב הביטחון זינק ב-2024 וב-2025 בשל המלחמה, אך זינוקו בשנה הבאה, שלפחות כעת לא צפויה להיות שנת מלחמה, יוביל את המדינה לקיצוצים מסיביים.
מאיפה יגיע הכסף? ראשית מהקיצוצים בשירותים אזרחיים אחרים כמו חינוך, בריאות, רווחה ואף תשתיות - תחום שבו ישראל נמצאת בפער אדיר ממילא.
הכסף יגיע גם ממיסים. בין יתר הצעדים הצפויים בשנה הבאה נמצאת הקפאת מדרגות מס הכנסה, שמשמעותה שנשלם יותר מיסים. קצבאות הביטוח הלאומי יוקפאו, דמי הביטוח הלאומי יעלו, הארנונה תעלה, המים, החשמל והתחבורה הציבורית יתייקרו, וצפויים גם קיצוצים במגזר הציבורי. בריביות בלבד אנחנו צפויים לשלם כ-60 או אפילו 65 מיליארד שקלים. מדובר בסכומים חסרי תקדים.
חשוב לציין את כל הנתונים האלה בעיקר בצל העובדה שהממשלה לא מראה אפילו בדל של מאמץ לעשות משהו כדי להוריד את הגירעון, שצפוי להיות הרבה יותר גבוה מהמתוכנן. מה היא יכולה לעשות? בעיקר לקצץ בכספים הקואליציוניים, שהיו שם לאורך כל כהונתה, ונמצאים על הפרק גם עכשיו כשהמפלגות החרדיות כבר לא חלק מהממשלה. למה? כדי שלא יצביעו בעד אי-אמון בממשלה ויפילו אותה.
