אחרי שתיקה ארוכה, התעלמות והשארת הבמה לשר בן גביר - וביקורת קשה שהוטחה בו בתוך ומחוץ למשטרה, נזכר מפכ"ל המשטרה דני לוי להתבטא הערב בעניינה של רפ"ק רינת סבן. לוי לא הגיב חלילה בהודעה פומבית, במכתב לבן גביר, הודעה לבית המשפט או בהצהרה לציבור - אלא בציטוטים של דברים שאמר "למקורביו".
מס שפתיים שיצליח להדוף את הביקורת לרגע מצד אחד - ומצד שני לא יעורר את חמת השר יותר מדי; ובטח לא משהו שמשנה את העובדה שהוא החליט להתנער מהתגובה שהוגשה בשמו לבג"ץ, שמתריעה בפני ההשפעות על החוקרים והקצינים. כך לא נראה גיבוי לקצינים שהוא בעצמו בחר לקדם.
הבעיה העיקרית שמבחינים בה היום קצינים במשטרה הוא היעדר גב פיקודי מצד המפכ"ל. אחד התפקידים הכי חשובים שיש למפקד הוא לתת גב לפקודים שלו. לעמוד מאחוריהם ולהיות עבורם חומה בצורה, גם כשקשה, גם כשהעניינים מסתבכים, גם אם צריך לשלם מחיר.
הגב הפיקודי וגם הניהולי הוא המנוע של כל ארגון אבל בטח ובטח בצבא ובמשטרה - גם כששולחים פקודים לקו האש בקרב - וגם כששולחים פקודים להתמודד עם חקירות של נבחרי ציבור ושל הגורמים הכי חזקים.
אלא שברגע האמת, המפכ"ל דני לוי פשוט נעלם, התאדה. עד ההצהרה הדלה "למקורביו" הערב, לא ראינו אותו ולא שמענו אותו. כשצריך לעמוד מול השר בן גביר - הוא לרוב שותק כמו דג ונותן לפקודים שלו להתמודד לבד.
זה היה בולט היום כשרינת סבן, קצינה בדרגת רב פקד, עמדה לבדה מול השר בן גביר וזעקה את כל מה שמרגיש קצין היום באגף החקירות. אבל זה קורה יום יום כשבן גביר מעכב מינוים של קצינים שהמפכ"ל בעצמו קידם ולא חלק על המקצועיות שלהם.
זה קורה אפילו בחקירת הפצ"רית, שם המפכ"ל לא מגבה את צוות החוקרים המקצועי וברקע הלחצים הפוליטיים הפומביים, הוא מתקשה לתת הסבר מניח את הדעת לצוות החקירה מדוע הוא מונע את פרסום מסקנותיהם.
המפכ"ל מעביר מסר לכל הקצינים - ברגע האמת, כשהעניינים יתסבכו, אתם תשארו לבד, אם אצטרך לבחור בין השר או הדרג הפוליטי או לפקודים שלי - לא אבחר בכם.
ההתנהלות הזו משולה למפקד ששולח לוחמים לקרב, וכשהם נתקלים הוא נכנס לבונקר ונותן להם להתמודד לבד. כולם מדברים על בן גביר והשפעות פוליטיות של המשטרה, אבל שר לא היה מצליח לייצר כזו דריסת רגל במשטרה אם לא היה מפכל שמאפשר לו.
