הידיעות הראשונות על איסוף פרוטוקולים ביטחוניים בידי בני משפחת נתניהו ואנשי לשכתו הופיעו כבר באוקטובר 2023. כשהלחימה בעזה רק החלה, כל החטופים היו עוד שם והביקורת הציבורית הייתה בשיאה - אז כנראה, התחילו בסביבת נתניהו בפרוייקט איסוף החומרים שיצא לאור בסוף השבוע הנוכחי.
הם חיפשו, ומצאו, ציטוטים של בכירי מערכת הביטחון ושרי הביטחון לשעבר (רצוי כאלה שהם יריבים פוליטיים בהווה), המעידים על עומק הקונספציה ביחס לעזה. חיפשו גם אמירות של נתניהו מהעבר, המתעמת עם בכירי מערכת הביטחון ודורש לנקוט גישות התקפיות יותר. כאן היה פחות מזל, ובתום שנתיים של חיפושים אותרו בארכיון ציטוטים בודדים.
כמובן שאי אפשר להסיק דבר, מבחינה עובדתית, מאוסף ציטוטים מדיונים ביטחוניים שנפרשים על פני עשור שלם ונבחרו בידי מי שמבקש להוכיח שהוא האחרון שיש להאשים במחדל שבעה באוקטובר. האמת היא, כנראה, שבכירי מערכת הביטחון ובכירי הדרג המדיני שגו כאחד בקונספציה ביחס ליכולתו של חמאס ולנכונותו לעימות. אבל נתניהו לא עומד בפני ועדת חקירה, בעיקר מכיוון שלא הקים אחת, אלא בפני ציבור טראומטי, שנתיים אחרי אסון כבד ומעט לפני מערכת בחירות. אין לו צורך בהוכחה, אלא במבצע השפעה.
רגל אחת של המבצע, היא בעיכוב הקמתה של ועדת חקירה מכל סוג, ממלכתית או אחרת. הויכוח היזום על ההרכב הנדרש לועדה משרת את האינטרס לדחות את החקירה עצמה, לפחות לאחרי הבחירות. אלא שנתניהו סופג ביקורת בהקשר הזה, והחשד שמא דחיית הבדיקה נועדה לשרת את מי שחושש מהתגליות הפוטנציאליות שלה מתעורר גם במצביעי הקואליציה.
עיתוי פרסום מסמך ההגנה הנוכחי של נתניהו נועד כנראה להשיב לטענה הזאת, ולצקת נארטיב נגדי להאשמות שיוטחו בראש הממשלה לקראת הבחירות. מדובר בתזמון מחושב: אי אפשר לפרסם מסמך כזה אחרי שכבר יהיה ברור שהכנסת מתפזרת, כי הוא יסווג מיד כתעמולת בחירות. מצד שני, הקדמת פרסומו לזמן ארוך מדי לפני שיוצאים לקלפיות, מגבירה את הסיכון שיתפתחו בינתיים טענות נגדיות מבוססות. עכשיו אנחנו נמצאים, לפי רוב ההערכות, איפשהו באמצע. לכן המסמך שוגר לכתבים. זה גם עשוי להצליח.
אם נחזור בכל זאת לשאלות של אמת: המסקנה שנתניהו מבקש מאיתנו להסיק מהמסמך - ניתוק של ראש ממשלה מכהן מאחריות על תהליך קבלת החלטות שהוביל למציאות הרסנית - לא יכולה לנבוע מ"חומר הראיות" שהוצג. מתוך מכלול הציטוטים שהוצג לציבור, טענה אחת בלבד מצריכה התייחסות רצינית, והיא זו כלפי ראש השב"כ לשעבר רונן בר. נתניהו טוען, אפילו לא ברמז, שבר זייף מסמך המסכם את הדיון שערך בבוקר 7 באוקטובר 2023. לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת הוא אמר שלמסמך הזה נוסף בדיעבד סעיף, שלא היה בו במקור, ולפיו רונן בר מנחה ב-5:15 בבוקר לעדכן את ראש הממשלה בהתפתחויות. כך מופיע המסמך בחומרי התחקיר של שב"כ.
רונן בר חייב להגיב לטענה כזאת, גם אם בסביבתו הקרובה מעריכים שנטענה בידי ראש ממשלה שלא זוכה לאמון. השתיקה של ראש שב"כ לשעבר היא טעות, גם אם במבחן הזמן הפרשה תשכח. אמון הציבור במערכת הביטחון נפגע גם הוא, ובצדק, אחרי שבעה באוקטובר. בר אומנם כבר אינו חלק מהמערכת, אבל ראוי שתחושת האחריות הציבורית תגבר בו. אם ראש הממשלה משקר - בר צריך להציג את האמת מיד. אם לא - אדרבא.
