מהצהריים ועד שעות הלילה, בני ברק בערה ללא תכלית או סיבה. תבערה שכולה פורקן חסר הבחנה, ללא כתובת, ללא מטרה, ללא הנהגה. מה שהחל כאי הבנה הרסנית, זיהוין השגוי של חיילות חיל החינוך כמי שבאו לעצור משתמטים, הידרדר. ההמונים, שלא היו "קומץ", כילו את זעמם תחילה בחיילות התמימות, ובהמשך בשוטרים וברכוש ובעיתונאים. והכל באין רועה.
גם הרבנים מנהיגי "הפלג הירושלמי" - הרב עזריאל אוירבך ומנהיג התת-פלג הקיצוני יותר הרב צבי פרידמן - לא עמדו בחזית ההפגנות, ואולם המחזות בבני ברק הם פרי הבאושים של אותה קבוצה קנאית, שתוך פחות מ-15 שנה הצליחה לחולל שינוי טקטוני בחרדיות; לערער ולהחליש את הנהגת הזרם המרכזי, לזעזע את מושג "דעת תורה", להביא את הציבור החרדי לעימות חסר תקדים עם המדינה, ולזרוע אלימות ביישובים רבים.
הפגנות קנאים סוערות תמיד התרחשו, אלא שאותן הובילו לרוב "הירושלמים", אנשי היישוב הישן, קבוצה קטנה יחסית שמאז ומתמיד התנגדה למדינה והובילה מחאות בשלל נושאים – מניתוחי מתים ועד חילולי שבת. הפלג הירושלמי – שאינו קשור כיום למקום גיאוגרפי, אלא מציין קבוצה קנאית אופוזיציונית ל"דגל התורה" – הוא סיפור אחר. קבוצה גדולה, בשר מבשרו של הזרם המרכזי הליטאי, שיצרה קנאות חדשה, והצליחה לייצא את האלימות המוכרת מירושלים ובית שמש, לכלל הריכוזים החרדיים.
בני ברק מעולם לא נחשבה למוקד של אלימות ואנרכיזם. עכשיו כן. כמה סמלי, שאחד ממוקדי ההפגנות היה בפינת רחוב הרב שך, על שם המנהיג האחרון שעוד השליט את מונופול ההנהגה שלו.
כתב כאן חדשות רועי ינובסקי הותקף בידי המון חרדי בבני ברק בזמן השידור@Roi_Yanovsky #כאןבשש עם @mayarachlin pic.twitter.com/kQeHL2Atz0
— כאן חדשות (@kann_news) February 15, 2026
מקצת מרבני הדור הנוכחי ניסו להתנער מהפורעים. המנהיג הליטאי הרב דוב לנדו, כתב לתלמידיו "חלילה וחלילה להיות במקומות אלו שמתעמתים עם המשטרה. חוץ מהסכנה יש בזה חילול השם גדול". גם הרב יצחק יוסף, חבר מועצת החכמים של ש"ס, גינה את הפורעים. מי זוכר שהוא עצמו הטיף רק באוגוסט האחרון להמשך החרם על הצבא, תוך הנחיה לתלמידי הישיבות: "יבואו המשטרה הצבאית תקומו עליהם"? ראש הממשלה נתניהו לא גינה אותו אז.
גם הרבנים הללו, נמנעים מלתקוף ישירות את הפלג הירושלמי. מי זוכר היום, שהרב המנוח חיים קנייבסקי, כינה את מנהיג הפלג המנוח אף הוא (הרב שמואל אוירבך) בכינוי החריף "זקן ממרא", ואת הפלג כולו "אנשי מחלוקת"? היום זה לא היה קורה.
הגינויים הנוכחיים רק ממחישים את חולשתם של הרבנים, כאשר מי ששולט ברחובות הם הנוער, שאימץ את רוח הפלג ומנהגיו, ושולט בגובה הלהבות. אל תטעו, גם המשטרה לא שולטת בדבר – ואמירותיו הרברבניות של המפכ"ל דני לוי – למצות את הדין עם הפורעים - התבררו כריקות מתוכן, אחרי שמרבית העצורים שוחררו הרחק מעדשות המצלמות.
מי שחשב שהציבור החרדי עובר "ישראליזציה", קיבל את תוצאות 7 באוקטובר עם צעירים מיליטנטים יותר מהרבנים שלהם, וציבור גדול ומגוון שאמנם לא משתתף ברובו בהפגנות, אבל חסר אונים מול הפורעים וחושש לעמוד מולם. גם חברי הכנסת החרדים מהססים, אחרי שורה של הפגנות והטרדות בבתיהם של משה גפני, יעקב אשר וינון אזולאי מש"ס.
המהומות אתמול בבני ברק הן האבסורד הישראלי. אפשר היה לצפות כי מאמצי הממשלה לפטור 90 אלף גברים צעירים משירות, ולהעניק להם חנינה מיידית, יעוררו קורטוב זעם בצד המשרת, והנה, עיניכם הרואות, הם מדרבנים דווקא את מתנגדי חוק ביסמוט מהצד השני, הצד המשתמט.
