פרקליט המדינה עמית איסמן אמר כי "האתגר איננו עוד רק לפענח תיקים ולהגיש כתבי אישום, האתגר הוא להבטיח שהחוק ייאכף באופן שוויוני גם כאשר הדבר אינו נוח, גם כאשר הדבר מעורר התנגדות, וגם כאשר נעשה ניסיון להפעיל לחץ ישיר או עקיף על מקבלי ההחלטות בגופי האכיפה". כך הבוקר (חמישי) במהלך דברים שנשא בכנס חיפה למשפט.
"בתוך מציאות מורכבת זו אנו פועלים", הוסיף. "אנו מקבלים הכרעות שמשקלן כבד, לעיתים כבד מאוד, כאשר בימים אלה הרעש הציבורי מלווה כל שלב בטיפול בתיק".
"עלינו לזכור: רעש אינו ראיה. כותרת איננה תשתית עובדתית. ומספר לייקים או שיתופים איננו מבחן משפטי. אנו פועלים בעידן שבו מידע, לא פעם כזה שאינו מהימן כלל ועיקר, זורם לציבור במהירות ולא פעם ללא סינון, ללא הקשר וללא כל אחריות. לעיתים בטעות, ולא פעם במכוון, על ידי בעלי עניין המבקשים להשפיע על ההליך תוך יצירת נרטיב התואם את תפיסתם הפוליטית".
"ההליך המשפטי מעצם טבעו, דורש בדיקה, איזון והליך הוגן. כל אלה לוקחים זמן", הצהיר איסמן. "השיח הדיגיטלי פועל בקצב אחר, מהיר, אמוציונלי ולעיתים גם חסר אחריות. פרקליטות המדינה לא פועלת לפי אלגוריתם, היא פועלת לפי ראיות. תפקידנו אינו לרצות. לא לבחור צד במחלוקות הציבוריות או לקחת חלק בוויכוח הציבורי. תפקידנו להכריע על פי הראיות והדין בלבד".
"זהו מבחן יומיומי של אחריות ושל איפוק. המציאות בה אנו פועלים מורכבת מאי פעם. לא פעם אותה מערכת עובדות זוכה לשתי פרשנויות קוטביות לחלוטין. אותו אירוע. הפרת חוק שולית או פשע חמור. הפוזיציה היא זו שתקבע. כאשר הפוזיציה קודמת לעובדות, האמת נדחקת לשוליים וכל הכרעה מקצועית הופכת מייד מושא לביקורת חריפה, לא בהכרח משום שנפלה בה טעות אלא משום שאינה משרתת עמדה מסוימת", ביקר.
י"ש עיקרון אחד שאיננו נתון למשא ומתן: הדין אינו משתנה לפי זהות הנחקר. ההכרעה הפלילית נגזרת מן הראיות ומהדין, לא מלחץ ציבורי, לא מכותרות, לא ממאמרים ולא מטורי דעה רווי שטנה, לא מציוצים בוטים ברשתות החברתיות ולא מזהות המעורבים, בכירותם, כוחם, או, שיוכם הפוליטי לצד זה או אחר של המפה. משום כך המאבק בשחיתות השלטונית איננו פוליטי, הוא מאבק על טוהר המידות ועל עצם הלגיטימיות של השלטון הדמוקרטי. הוא נועד להבטיח עיקרון פשוט: איש איננו מעל החוק. גם כאשר הוא בעל כוח".
איסמן התייחס לחוק מח"ש, שעבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית מוקדם יותר החודש. "מח"ש ספגה לאורך השנים ביקורת אשר חלק ממנה היה מוצדק. אך חרף הביקורת, היא פעלה כחלק מפרקליטות המדינה, כחלק ממערכת מקצועית ועצמאית, ללא מעורבות פוליטית בקבלת החלטותיה המקצועיות".
"הדיון בחוק מח"ש אינו דיון על מבנה ארגוני בלבד. הוא נוגע לשאלה רחבה יותר: כיצד מבטיחה מדינה דמוקרטית כי גם גופי הביקורת על רשויות האכיפה יוכלו לפעול ללא מורא וללא תלות. חברה דמוקרטית אינה נבחנת רק ביכולתה לחקור את בעלי הכוח. היא נבחנת גם ביכולתה להבטיח שלחוקרים תהיה העצמאות לעשות זאת. זהו איננו אינטרס של מח"ש. זהו אינטרס של הציבור כולו".
במסגרת החוק, המחלקה לחקירות שוטרים תהפוך לגוף עצמאי במשרד המשפטים, בעל תקציב נפרד, והוא יוסמך לחקור ולהעמיד לדין שוטרים בגין עבירות פליליות, לרבות עבירות קלות, וכן לטפל בעבירות שבוצעו בידי מתנדבים במשטרת ישראל.
