מאז ינואר 2025, אז נכנס טראמפ לכהונתו השנייה בבית הלבן, נתניהו נפגש עם טראמפ שבע פעמים. בשבוע הבא, כך על פי התכנית, ייפגשו נתניהו וטראמפ פעם נוספת, השמינית במספר.
הנתון הזה מלמד כשלעצמו כמה דברים ישנם על הפרק: איראן, לבנון, סוריה, עזה - וגם טורקיה. וכן, הדבר הקטן הזה שנקרא בחירות. גם בישראל ב-27 באוקטובר, אבל גם בחירות האמצע בנובמבר בארה"ב. איך שדברים נראים משדרות פנסילבניה, שונים לגמרי מאיך שזה נתפס בירושלים.
טראמפ רוצה לדבר עם נתניהו על שקט בגזרות. שכוחות צה"ל ייסוגו מסוריה, כי א-שרע בחור רציני, או כמו שאמר לפוקס ניוז: יטפל בחיזבאללה באופן מדויק יותר מצה"ל. מי היה מאמין. נשיא ארה"ב רוצה גם שישראל תחל להסיג כוחותיה מדרום לבנון. נכון, לא כולם, אבל מרביתם.
מבחינת ראש הממשלה, הוא מעדיף אחרת. איך אמר אתמול? איפה נמצא עוטף עזה? בתוך עזה. ועוטף לבנון? בלבנון. ועוטף סוריה? בסוריה. נתניהו אמר כי זו 'תפיסה אחרת', אבל מתברר שזו לא בדיוק התפיסה של נשיא ארה"ב, לפחות לפי הצהרותיו.
פער נוסף בין נתניהו לטראמפ הוא ההסתכלות על טורקיה. בעוד טראמפ מגדיר את ארדואן כחבר, חברי ממשלת נתניהו קוראים לו אויב - כאשר על הפרק העברת מטוסי F-35 לטורקיה.
אבל בתווך יש עוד דבר. איראן. נתניהו וטראמפ רוצים להקדיש את הזמן לסוגיה הזו, אך גם כאן, יש מחלוקות בין השניים. אם זה היה תלוי רק בראש הממשלה, חיל האוויר מזמן היה תוקף באיראן. עד עתה, טראמפ בלם זאת. אבל כשהוא פעם אחר פעם מבטיח שבשבוע הבא תחל ההפצצה הכבדה על תחנות כוח וגשרים. יש צבא זר וידידותי שמוכן להצטרף.
