הכנסת אישרה הערב (חמישי) את חוק התקשורת בקריאה שנייה ושלישית. 53 חברי כנסת הצביעו בעד החוק, ו-48 התנגדו.
מיד עם אישורו של החוק הוגשו עתירות נגדו. יו"ר סיעת הדמוקרטים ח"כ אפרת רייטן וח"כ איתן גיזנבורג ממפלגת כחול לבן עתרו לבג"ץ בבקשה להוצאת צו על תנאי נגד החוק. "שר התקשורת הפך את הכנסת לאסקופה נדרסת ולכלי שרת למתן הטבות לערוצי השלטון ולהשתלטות על התקשורת החופשית", מסרו.
התנועה לאיכות השלטון עתרה גם היא נגד החוק ומסרה כי הוא "קודם בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, בוועדה עוקפת שהוקמה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת, ותוך דילוג על אלפי הסתייגויות".
"בלי תקשורת חופשית אין בחירות חופשיות, ואנחנו סמוכים ובטוחים שבית המשפט יעצור גם את המחטף הזה, כפי שעצר השבוע את קודמיו", הוסיפה התנועה.
שגית אפיק, היועצת המשפטית של הכנסת, הזהירה מוקדם יותר היום את חברי הכנסת מפני פגם בהליך החקיקה. זאת, משום שהוועדה לא קיימה דיון בהסתייגויות שהוגשו.
"צוות הייעוץ המשפטי לוועדה הבהיר כי ככל שיש כוונה לקבל הסתייגויות, בין בוועדה ובין במליאה, על הוועדה לקיים בהן דיון", כתבה במכתב ששלחה לחברי הכנסת.
"הובהר כי אם הוועדה תבחר לדחות את ההסתייגויות בשלב ההצבעה בוועדה כדי לקבלן בהמשך במליאה, תוך הימנעות מדיון מהותי, הדבר יעלה לכדי פגם, ודאי בהצעת החוק שבנדון שלגביה הצבעתי על פגמים רבים לעניין הדיונים שהתקיימו בה והנוסחים שנשלטו בידי שר התקשורת, תוך פגיעה בסמכות הוועדה ובהשתתפות חבריה", הוסיפה.
יועמ"שית הכנסת ציינה: "סעיף 91(א) לתקנון קובע כי בכל שלב של הקריאה השנייה, וכל עוד לא החלה הקריאה השלישית, רשאים הממשלה או יושב ראש הוועדה שהכינה את הצעת החוק להציע לכנסת להחזיר את הצעת החוק כולה או עניין מסוים שבה לוועדה שהכינה אותה, והכנסת תחליט על כך בהצבעה שתתקיים מיד".
