בג"ץ דן הבוקר (שלישי) בהרכב של תשעה שופטים בעתירות נגד החוק להקפאת מעצרי תלמידי ישיבות משתמטים. הממשלה בחרה שלא להיות מיוצגת בדיון. עם זאת, מזכיר הממשלה יוסי פוקס כתב כי אין להתערב בחוק: "המדינה זקוקה למתגייסים חרדים ולא לעצורים חרדים".
נציג יועמ"שית הכנסת, עורך הדין יצחק ברט, טען כי "תפקידו של הייעוץ המשפטי לכנסת הוא, כלשון החוק, לטעון לתוקפו של חוק אך החוק הזה חוקק בניגוד לחוק יסוד ובניגוד לתקנון הכנסת. כנראה שאין ברירה אלא לבטל את החוק".
לדבריו, "הייעוץ המשפטי לכנסת נתן חוות דעת לאורך כל הליך החקיקה. לגבי הגנה על החוק, לחבר כנסת אין אחריות לחוק לאחר חקיקתו. הכנסת מורכבת מ-120 חברים, שלכל אחד מהם דעה שונה, ולכן אנחנו לא מייצגים את חברי הכנסת באופן אישי, אלא את הליך החקיקה".
ישיר מהדיון של בג"ץ
נציג היועמ"שית, עורך הדין ענר הלמן, טען: "מדובר בחוק פסול ופוגעני. זה חוק שלא עומד אפילו ברכיב אחד מפסקת ההגבלה. הכנסת קובעת לעצמה איך מחוקקים והיא צריכה לדעת לעמוד בזה".
עורך הדין הלמן הוסיף: "צריך להקשיב ליועמ"שית הכנסת מראש, ולא להגיע לבית המשפט ולצפות שהוא יחליט. האורות האדומים נדלקו כבר מההתחלה. לשיטתנו, חוק שפוגע ויוצר אפליה באכיפה פלילית לא יכול לעמוד – לא ליום ולא לשבוע. אי אפשר לחוקק חוק כזה".
שלשום מסר הייעוץ המשפטי לכנסת את תגובתו לעתירה נגד חוק הקפאת מעצר עריקים חרדים וקבע כי נפלו פגמים בהליך החקיקה. בתגובת הייעוץ המשפטי לכנסת נקבע כי החוק נחקק בהליך שאינו תואם את הוראות תקנון הכנסת ובנוסף נפל פגם בהליך החקיקה בשל העובדה שלא עמד ב"סטנדרט הגבוה הנדרש בנסיבות העניין".
עוד קבעה חוות הדעת כי היו קשיים חוקתיים משמעותיים בהצעת החוק. בהודעה צוינו הדרישות של צה"ל לגבי צרכי הגיוס בעקבות אירועי 7 באוקטובר. לסיכום נכתב: "הליך החקיקה נדרש לסטנדרט גבוה במיוחד והליך חקיקתו של חוק הוראות השעה לא עמד בו".
לפני כשבועיים אושר החוק סופית במליאת הכנסת ברוב של 58 ח"כים מול 54 מתנגדים. על פי הצעת החוק, שאושרה כהוראת שעה, יוקפא מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם ל-30 בנובמבר, עד לאחר הבחירות לכנסת. לפני כשבוע וחצי הוציא בג"ץ צו על תנאי שמקפיא את כניסת הוראת השעה לתוקף.
ביום שישי הגישה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, את תגובתה לעתירה ודרשה לבטל את החוק. "הוא פגום ופוגעני ויש לבטלו", נכתב בתגובה, שמפרטת שורת פגמים בחוק ובהליך חקיקתו ומצוטטים גורמים ביטחוניים שטוענים שהגדלת שורות הצבא ואכיפה משמעותית היא צורך ביטחוני וקיומי דחוף.
הצעת החוק אושרה למרות אזהרת הייעוץ המשפטי של הוועדה. "מנגנון זה מעניק פטור מגזרי מחובותיו של חוק שירות ביטחון מבלי להציב משקולת מאזנת בצידה השני של המשוואה", נכתב בחוות הדעת. "הסדר הפוטר קבוצה מסוימת מן החובה לעמוד בהוראות החוק מפר את האיזון הנדרש".
