בישראל נערכים להחלטת בריטניה לאסור סחר עם ההתנחלויות ושוקלים צעדי תגובה. המהלך הבריטי, שהיקפו טרם נקבע, צפוי להיות מוכרז בשבועות הקרובות.
ישראל רואה בצעד ככזה שנובע בין היתר משיקולים פוליטיים של מפלגת הלייבור, ומאיימת כי תנקוט גם היא צעדים בתגובה לו. גורם מדיני אמר: "הבהרנו שכל מדינה שתפעל נגדנו - יהיו לכך השלכות. אם אנגליה פועלת נגדנו היא לא תהיה חלק מכוח האימות בלבנון".
אתמול הודיע שר החוץ של בריטניה כי הממלכה תכריז בשבועות הקרובים על "שורת צעדי תגובה" בעקבות המצב בהתנחלויות הישראליות.
בשבוע שעבר דיווח העיתון הבריטי "הטיימס" כי הממשלה בממלכה צפויה לנקוט קו נוקשה יותר מקודמתה כלפי התנחלויות ישראליות ביהודה ושומרון, ואף להטיל סנקציות על סחר עמן. המהלך מגיע על רקע תוכניות הבנייה בפרויקט E1, ונחשב לחמור יותר מהמדיניות של הממשלה הקודמת בבריטניה.
בחודש יולי נכנס לתפקידו ראש הממשלה הבריטי החדש, אנדי ברנהאם, שהצהיר בעבר כי הוא מתכוון להפעיל לחץ גדול יותר על ממשלת ישראל, וכן להטיל עיצומים נוספים על יחידים ועל ישויות בארץ. עוד אמר כי ישקול איסור על מסחר עם התנחלויות בלתי חוקיות. "אנחנו צריכים לעשות יותר כדי להפעיל לחץ על ממשלת ישראל. כן, נקטנו צעדים חשובים. אבל בואו נהיה כנים, הממלכה המאוחדת הייתה איטית מדי בקריאה להפסקת אש. אנחנו צריכים לעשות יותר עכשיו כדי לחזק את הגישה שלנו," אמר.
לצד זאת, ברנהאם נמנע מתשובה חד-משמעית לשאלה אם ישראל ביצעה רצח עם בעזה: "אני מזועזע לחלוטין ממה שראיתי וקראתי על ההרס בעזה. יש ראיות הולכות וגדלות על פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה," אמר אז. "חייב להיות דין וחשבון על עומק הסבל שעובר על תושבי עזה. אך בסופו של דבר בתי המשפט הבין-לאומיים הם אלו שיקבעו [אם מדובר ברצח עם] ולא פוליטיקאים".
