120 חברי כנסת, מיליוני פתקי הצבעה, והרבה מאוד חשבונות. אחרי שסופרים את הקולות בבחירות, מתחיל השלב שבו צריך להפוך את התוצאה בקלפי ל-120 המושבים של הכנסת. אז כמה קולות שווים מנדט, מה קורה עם הקולות שנשארים "על הרצפה" ואיך מפלגה יכולה לקבל מנדט נוסף?
>> למרכז הסקרים של כאן חדשות - לחצו כאן
מה זה מנדט?
מנדט הוא למעשה מושב אחד בכנסת. מכיוון שבכנסת יש 120 מושבים, כל מפלגה מקבלת מספר מנדטים בהתאם לחלק היחסי שלה בקולות המצביעים.
אז כמה קולות זה מנדט אחד?
החישוב הבסיסי פשוט: לוקחים את מספר הקולות הכשרים שניתנו לרשימות שעברו את אחוז החסימה ומחלקים ב-120. התוצאה היא מה שמכונה "המודד הכללי" - מספר הקולות הבסיסי למושב.
לדוגמה, אם בבחירות יהיו 4.5 מיליון קולות כשרים לרשימות שעברו את אחוז החסימה, החישוב יהיה:
37,500 = 120 ÷ 4,500,000
במקרה כזה, כ-37,500 קולות יהיו שווים למנדט בחישוב הראשוני. אולם, זה לא אומר שמפלגה שקיבלה בדיוק 37,500 קולות בהכרח תקבל בדיוק מנדט אחד. כאן נכנסת לתמונה שיטת חלוקת המנדטים.
למה המספר לא ידוע מראש?
כי לפני הבחירות אנחנו לא יודעים כמה אנשים יצביעו, כמה מהקולות יהיו כשרים ובעיקר כמה קולות יינתנו לרשימות שיעברו את אחוז החסימה.
גם מספר בעלי זכות הבחירה לא מספיק כדי לחשב מנדט. מה שקובע הוא מספר הקולות הכשרים לרשימות שעברו את אחוז החסימה. לכן, מנדט במערכת בחירות אחת לא בהכרח שווה לאותו מספר הקולות במערכת בחירות אחרת.
>>מה קורה אחרי הבחירות? כך יתנהל ההליך להרכבת הממשלה
ומה עם אחוז החסימה?
רשימה צריכה לקבל לפחות 3.25% מהקולות הכשרים כדי להשתתף בחלוקת המנדטים.
הקולות שקיבלו רשימות שלא עברו את אחוז החסימה אינם משתתפים בחלוקת 120 המושבים. ככל שיש יותר קולות שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה כך פוחת מספר הקולות הדרוש למנדט עבור הרשימות שכן עברו אותו.
ומה עושים עם "חצי מנדט"?
נניח שרשימה קיבלה 55 אלף קולות והמודד הכללי הוא 37,500. בחישוב הפשוט היא הייתה מקבלת מנדט אחד + עודף של 17,500 קולות. את 17,500 הקולות האלה לא זורקים. אחרי החלוקה הראשונית נשארים בדרך כלל כמה מושבים מתוך 120 שעדיין לא חולקו. המושבים האלה מחולקים באמצעות שיטת בדר-עופר, שבוחנת את מספר הקולות שנותרו לכל רשימה ביחס למספר המושבים שכבר קיבלה.
ומה הקשר להסכמי עודפים?
כאן נכנסים לתמונה הסכמי העודפים.
מאחר ששיטת בדר-עופר מעניקה עדיפות למפלגות הגדולות, שתי רשימות יכולות לחתום לפני הבחירות על הסכם שלפיו הקולות העודפים שלהן יחושבו יחד לצורך חלוקת המנדטים הנותרים. בשלב הזה ולצורך החישוב הן נחשבות למעשה כרשימה אחת, ולאחר מכן נקבע לאיזו מהן יינתן המנדט הנוסף. זו הסיבה שלפעמים מפלגה יכולה לקבל מנדט נוסף בזכות הסכם עודפים, גם אם בחישוב הפשוט היא לא הייתה הראשונה בתור.
אז כמה מנדטים יהיו בבחירות השנה?
תמיד 120.
מה שמשתנה הוא לא מספר המנדטים, אלא מספר הקולות שמייצגים מנדט אחד.
אם, למשל, יהיו 4.5 מיליון קולות כשרים לרשימות שעברו את אחוז החסימה, המודד הכללי יהיה 37,500 קולות למנדט. אם יהיו ארבעה מיליון, הוא יהיה 33,333; ואם יהיו חמישה מיליון קולות, הוא יהיה 41,666.
לכן, לפני סיום ההצבעה אפשר לדבר רק על הערכה של מספר הקולות למנדט. המספר הסופי נקבע רק אחרי ספירת הקולות וחלוקת המנדטים.
השורה התחתונה
120 מנדטים מחולקים בין הרשימות שעברו את אחוז החסימה. מספר הקולות למנדט מחושב מתוך הקולות הכשרים שקיבלו הרשימות האלה, ולא מתוך מספר בעלי זכות הבחירה. לאחר החלוקה הראשונית, המנדטים שנותרו מחולקים לפי שיטת בדר-עופר, תוך התחשבות גם בהסכמי העודפים שנחתמו בין המפלגות השונות.
