"תשמור על קור רוח, אני מכיר את ההתפרצויות האלה שלך, תאמין לי". את המשפט הזה הטיח איציק מרדכי בבנימין נתניהו בעימות הטלוויזיוני ב-1999, והוא הפך לאחד הרגעים הזכורים של מערכת הבחירות ההיא. 27 שנים חלפו מאז, ונתניהו לא התייצב שוב לעימות אמיתי.
העימות ההוא נחשב מפלה לנתניהו, אף שהאיש שהתייצב מולו פרש בהמשך מהמרוץ. אבל הטראומה גרמה לנתניהו להימנע מעימותים גם בהמשך, ובכך נגדעה מסורת שהלכה ונוצרה בישראל, שבה מועמדים לראשות הממשלה התייצבו זה מול זה בעין הסערה, מול מצלמות הטלוויזיה. והאירוניה: רק שלוש שנים קודם לכן, ב-1996, ניצח נתניהו בעימות מול שמעון פרס, וגם בבחירות.
"ערב טוב ורגוע, ואני מקווה שגם אינטליגנטי", פתח אז המנחה דן שילון את העימות, שלושה ימים לפני הבחירות. "הדרך של מר פרס מביאה לנו לא שלום ולא ביטחון", תקף נתניהו. פרס השיב: "לשוא מנסה מר נתניהו להפחיד, להפיץ פחד. אנחנו עם למוד מלחמות".
גם בבחירות הנוכחיות חזרה הדרישה לעימות. ביום ראשון, שלושה שבועות לפני הבחירות, הזמין יו"ר ישר גדי איזנקוט את נתניהו לעימות טלוויזיוני, שישודר בכל ערוצי התקשורת. אלא שהזמנות כאלה אינן חדשות. מאז 1999 יש מי שמציע עימות מדי פעם, כולל נתניהו עצמו בחלק ממערכות הבחירות, ובעיקר בשביל הכותרות.
מסורת העימות בין המתמודדים לראשות הממשלה נולדה לפני כמעט יובל, כשמנחם בגין ושמעון פרס, ראשי גוש הימין וגוש השמאל של אז, התייצבו זה מול זה רגע אחרי המהפך. "עם הערבים אנחנו רוצים לחיות בשלום, בכבוד הדדי", אמר אז בגין, "אבל ארץ ישראל היא מולדת של העם היהודי".
ב-2015 נתניהו הערים על יריבו, שהפך לימים לנשיא, יצחק הרצוג. באמצע ריאיון של הרצוג עם רינה מצליח, נתניהו עלה לשידור על גבי מסך ענק מאחורי יריבו. נתניהו בלבל את הרצוג, והציטוט "אשמור על נתניהו מאוחדת" יהפוך לסמל מערכת הבחירות ההיא. היו מי שכינו את הרגע ההוא עימות הבחירות האחרון.
מאז, עימות אמיתי לא נראה כאן. נותר רק להתגעגע לימים שבהם הרגשנו, לרגעים אחדים, כמו אמריקה. או לחזור למילותיו של דן שילון בסיום העימות ההוא: "תבחרו בטוב ושיהיה טוב לכולם, וערב טוב".
