הציבור הישראלי נאבק בימים אלה על דמותה של המדינה. הממשלה מתכננת שורה של שינויים שנועדו לתקן את האיזון שהופר בין הרשות השופטת לזו המחוקקת. מתנגדיה רואים בכך פגיעה אנושה בדמוקרטיה. איך ישפיעו הצעדים המתוכננים של ממשלת נתניהו על מערכת המשפט ועל האיזון שבין רשויות השלטון?
בינתיים, אחרי דיון סוער ומהומה בוועדת חוקה, אושר החלק הראשון של הרפורמה לקראת קריאה ראשונה. הצעת החוק קובעת את ההרכב המחודש של הוועדה למינוי שופטים ואת האיסור על בג"ץ לפסול חוקי יסוד של הכנסת.
מערכת המשפט על הכוונת והקרב על הדמוקרטיה | האזינו לעוד יום
נשיא המדינה יצחק הרצוג הציג מתווה פשרה לרפורמה. הרצוג הציג חמישה עקרונות שיהוו, לדבריו, נקודת פתיחה למשא ומתן בין המוחים לממשלה על הרפורמה, ובהם חקיקת חוק יסוד: החקיקה, שלאחר שיתקבל, לא יהיה נתון לביקורת שיפוטית. בהמשך, קרא שלא להתקדם עם החקיקה הנוכחית.
פרופסור עודד מודריק, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בדימוס, הסביר מהם הסעיפים שאותם מבקשת הממשלה לשנות.
שינויים בוועדה למינוי שופטים
הרפורמה החדשה של שר המשפטים מבקשת לשנות את המצב, כך שבוועדה יהיו שלושה שרים, שלושה שופטים ובהם נשיאת העליון, שלושה ראשי ועדות כאשר אחד מהם מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה ושני נציגי ציבור – שאותם ימנה שר המשפטים.
כיום, הוועדה מונה תשעה נציגים, והרוב הנדרש למינוי עומד על שבעה. אם כעת קיים רוב שניתן עד עכשיו לנציגי הרשות השופטת – הרפורמה תנסה להחיל ייצוג שווה לשלוש רשויות השלטון. בחירת השופטים לבית המשפט העליון תהפוך לאירוע ציבורי שקוף – המועמדים יועמדו לשימוע פומבי בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
הסדרת פסילת חוקים ופסקת ההתגברות
פסקת ההתגברות או בכינוי שניתן לה "חוק עוקף בג"ץ", היא סעיף מתוך חוקי יסוד שקובע באילו תנאים ניתן לעקוף פסיקה של בג"ץ. במקרה שכזה הממשלה תאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שבג"ץ פסל והגדיר כחוקים שסותרים חוקי יסוד.
פסקה כזו תיתן עוד כוח לרוב בכנסת על חשבון בית המשפט העליון. הרפורמה של לוין מציעה שהכנסת תוכל להתגבר על פסילת בג"ץ בעזרת רוב רגיל של 61 חברים. לדברי לוין, כיום הממשלה כפופה להחלטות של יועציה המשפטיים.
ביטול עילת הסבירות
בעזרת עילת הסבירות בית המשפט יכול לפסול החלטות של נבחרי ציבור בטענה שהן לא סבירות. היא בעצם נותנת כוח לבית המשפט לפקפק בשיקול הדעת של מקבלי החלטות שונים. משמעות הביטול תהיה מניעה משופטים לפסול החלטות חוקיות של הממשלה בטענה של חוסר סבירות. כך, לטענת לוין, תוחזר יכולתה של הממשלה לקבל החלטות באופן עצמאי.
שינוי בסמכות היועצים המשפטיים
השר לוין אומר כי כיום הממשלה כפופה להחלטות של יועציה המשפטיים. הרפורמה תיתן להם את המקום רק לייעץ ולא להחליט עבור הממשלה. גם כיום המעמד המשפטי של היועצים לממשלה אינו קבוע בחוק, אבל לאחר הרפורמה יוכלו בממשלה להתעלם מהצעות היועץ המשפטי לממשלה ואפילו להתייעץ עם יועצים חיצוניים.
