כוחות הביטחון ביצעו היום (רביעי) עקירה של יותר מ-1,000 עצים בבנימין. במחאה על העקירה של העצים, עמישב מלט עלה על אחד הברושים במטע והתראיין לכאן חדשות, כאשר הוא בגובה 5 מטרים.
מלט ביקר את סמוטריץ', בן גביר ואת נבחרי הציבור מימין: "אני דורש מהממשלה לדרוש מנתניהו שינוי מגמה בצורה משמעותית. אנחנו לא מוכנים לעוד איזה קיסם, לעוד איזה משחקים. בחרנו בכם, הקמנו פה מדינה אחרי 2,000 שנה, לא רוצים לחזור למראות האלה. לא הקמנו פה מדינה כדי לראות את המראות האלה של פינוי".
בריאיון מוקדם יותר לקלמן ליברמן ברשת ב, אמר: "אני על עץ בגובה חמישה מטרים, מסביבי טרקטורים. השאירו את העץ שאני עליו. מורידים פה כמות עצים ענקית. בפנים הלב מתפרק. כנראה יפוצצו אותי מכות, ינסו להוריד אותי בצורה כזאת או אחרת. כמו שאנחנו מכירים אותם זה יהיה באלימות".
"הם ינסו להוריד אותי, וכמו שאנחנו מכירים אותם - זה יהיה בהרבה אלימות": @KalmanLiebskind ו-@asaf_lib שוחחו עם עמישב מלט, תוך כדי שהוא מתבצר על צמרת עץ במטע שנעקר בבנימין#קלמןליברמן pic.twitter.com/dbWfVwWpcT
— כאן | רשת ב (@ReshetBet) February 15, 2023
כוחות גדולים של משמר הגבול והמנהל האזרחי החלו לעקור הבוקר את העצים במטעים בעמק שילה בבנימין. בצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושר במשרד הביטחון, העביר מכתב "בהול" לראש הממשלה בנימין נתניהו, בו קרא לו לעצור מיידית את הפינוי והוסיף כי "שר הביטחון הפר בגסות את ההסכם הקואליציוני והפך את החלטתי". בסופו של המכתב הזהיר סמוטריץ' כי "הפרת הסכמים תקשה מאוד על התנהלות תקינה של הממשלה והקואליציה".
מכתבו של השר מגיע בזמן שכמה פעילים נענו לקריאת בעל המטעים חן בן אליהו להגיע ולהתנגד לפינוי, חלקם התיישבו על כביש שמוביל למקום כדי למנוע את הגעת הכוחות, ופעיל אחר טיפס על אחד העצים. פעיל אחד נעצר בחשד שירה זיקוק לאוויר ועוד 24 הורחקו מהמקום לשער בנימין. חברת הכנסת מעוצמה יהודית לימור סון הר מלך הגיע למקום ושוטרי מג"ב חסמו אותה בגופם.
ההליך המשפטי בנושא הפינוי מתנהל יותר מ-20 שנים. הקרקע הזו לא רשומה על שמו של בן אליהו, למרות שסבר לפני כמה עשרות שנים שהוא רוכש אותה כחוק. תחילה הוצא צו שאוסר עליו לעבד את הקרקע, משום שהיא עובדה בעבר על ידי פלסטינים. לאחר מכן קבעה ועדת ערר שהצו הזה לא חל במקרה הספציפי הזה - ובהמשך ראש המנהל האזרחי החליט לא לקבל את מסקנת הוועדה.
לבסוף הסוגיה הגיעה לבג"ץ. בן אליהו חתם על פשרה מול המדינה, במסגרתה המטעים יועתקו לקרקע חלופית - אך בסופו של דבר הוא חזר בו מהסכמתו.
