שר המשפטים של קנדה לשעבר, ארווין קוטלר הסביר בריאיון לתוכנית "העולם היום" בכאן 11, את ההבדל בין מערכת המשפט והרפורמה המשפטית בקנדה לבין הרפורמה הישראלית המתוכננת. לטענתו יש מקום לרפורמה, אך החוסר בחוקה, ובדגש על כך שבקנדה נמצאת פסקת ההתגברות בתוך החוקה, גורמת להבדל מהותי בין הרפורמות.
בריאיון אמר קוטלר שההשוואה בין ישראל לקנדה היא "מטעה וחסרת בסיס". הוא הסביר כי לקנדה יש "כתב זכויות וחירויות" המהווה מסגרת חוקתית ונכללת בה פסקת ההתגברות, בעוד שבישראל אין שום מסגרת דומה. הוא הוסיף כי בקנדה "הממשלה שואפת שלא להשתמש בפסקה, השפעתה מוגבלת, תוקפה פג אחרי 5 שנים והיא לא חלה על רבים מענייני זכויות האדם".
כמו בקנדה? ארווין קוטלר, לשעבר שר המשפטים של קנדה, מסביר בריאיון מיוחד ל-@MoavVardi למה הרפורמה המשפטית מסוכנת לדעתו ולמה בניגוד לטענות, השינויים המוצעים כאן לא דומים למצב בארצו#העולם_היום pic.twitter.com/pc5iG1TJCJ
— כאן חדשות (@kann_news) February 16, 2023
הוא הוסיף כי הטענה שבקנדה מערכת המשפט אינה יכול לפסול חוקים שגויה גם היא, וחוקים נפסלים במדינה. "מערכת המשפט בקנדה מוסמכת לבחון חקיקה, ולבדוק אם היא תואמת את כתב הזכויות או לא", אמר. הוא הדגיש כי הוא מאמין שההבדל נעוץ בכך שבקנה יש מסגרת שתכליתה להגן על עקרונות הפרדת הרשויות, עצמאות בתי המשפט ולהגן באופן חוקתי על זכויות אדם ובלי מסגרת כזו, הרפורמה הישראלית תערער את יסודות הדמוקרטיה ומוסדותיה.
אירווין קוטלר, פרופסר למשפטים ושר המשפטים הקנדי לשעבר. צילום: AP
על הצורך במינוי השופטים בידי פוליטיקאים אמר שזוהי ביקורת מוצדקת, אך בארצות הברית מעורבת גם הרשות המחוקקת בתהליך. לדעתו הביקורת על קנדה מוצדקת, מאחר ששם השופטים ממונים בידי רה"מ לאחר התייעצות עם שר המשפטים. עם זאת, הוא טען כי בזמן כהונתו דחף למעורבות של גופים נוספים במינוי ולמעשה, שאב השראה מהמודל הישראלי. מנגד, הוא כן מאמין שיש מקום לתיקון במערכת המשפט והוא חושב שהעובדה ש"הכול שפיט" מרחיבה מדי את הרעיון של ביקורת שיפוטית.
לסיום, הביע קוטלר את תמיכתו ביוזמת הנשיא להידברות ואת הצורך בהליך ארוך ושקול. "הרפורמה החוקתית שלנו לקחה שנתיים, עירבה את שני בתי הפרלמנט, והתנהלו דיונים בשיתוף החברה האזרחית, אנשי משפט ועוד". הוא אמר שבזכות התהליך הם קיבלו כתב זכויות של העם, וזה דבר שהוא ירצה לראות גם בישראל.
