שידור חי מוועדת חוק, חוקה ומשפט
ועדת חוק, חוקה ומשפט התכנסה הבוקר (ראשון) לדיון על החלק השני של הרפורמה המשפטית, שעוסק בפסקת ההתגברות. חבר הכנסת גלעד קריב אמר בדיון כי "המהפכה המשפטית נועדה להכשיר את הדרך לסיפוח דה פקטו בשטחים ועבור גל אדיר של כפייה דתית". יו"ר הוועדה שמחה רוטמן הטיח: "אתם התרגלתם שאפשר לשלוט במדינה בלי לנצח בבחירות".
זמן קצר קודם לכן הגיש יו"ר הקואליציה אופיר כץ יחד עם ראשי סיעות הקואליציה הצעת חוק שמבהירה מתי ניתן להכריז נבצרות על ראש ממשלה. זאת, בעקבות הפרסומים על האפשרות שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה תכריז על נבצרות ראש הממשלה בנימין נתניהו, בשל ניגוד העניינים בו הוא מצוי בנוגע לעיסוק ברפורמה המשפטית.
לפי הצעת החוק, ניתן יהיה להכריז על נבצרות ראש ממשלה "אך ורק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית של ראש הממשלה למלא את תפקידו". בתוך כך, בהצעת החוק הדגישו כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לנקוט בשום צעד כדי להכריז על נבצרות של נתניהו: "לפי החוק הקיים לא ניתן להכריז על נבצרות ראש ממשלה שלא מסיבות פיזיות או נפשיות קיצוניות וגורמים לא נבחרים לא יכולים כמובן לעשות זאת".
ראש הממשלה, היועמ"שית והסכם ניגוד העניינים: האם יוכרז על נבצרות? מוטי גילת עם הפרטים#מהדורתחמש pic.twitter.com/6zjAAGI5xd
— כאן חדשות (@kann_news) January 20, 2023
עוד נקבע במסגרת החוק כי הכרזה על נבצרות תהיה רק בסמכות הממשלה והכנסת. מהלך שכזה יוכל להיעשות או על ידי ראש הממשלה עצמו או על ידי רוב של 75% מהממשלה: "במקרה נדיר שבו ההכרזה על נבצרות תהיה בניגוד לדעת ראש הממשלה, יו״ר הכנסת יעביר לאישור מליאת הכנסת את ההחלטה, וזאת תוכל לאשר את ההכרזה ברוב של 90 חברי כנסת".
כץ אמר כי "לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית תתאפשר פרשנות משפטית שאין לה שום בסיס בחוק כדי לבצע מהלך שווה ערך להפיכה. מהלך כה דרמטי כמו הדחה כפויה של ראש ממשלה מכהן ומתפקד, מוכרח להיות בקביעת נציגי העם בלבד מבלי מעורבות של זרוע לא נבחרת".
בג"ץ הורה לפני כעשרה ימים לראש הממשלה בנימין נתניהו ולבהרב מיארה להגיב בתוך כחודש לעתירה הדורשת להוציא את נתניהו לנבצרות. את העתירה הגישה התנועה לאיכות השלטון, בטענה שיש להכריז נבצרות על ראש הממשלה בשל המשפט שמתנהל בעניינו.
בכאן חדשות פורסם בחודש שעבר שבפרקליטות ובלשכת היועצת המשפטית לממשלה לא שוללים מהלך הוצאה לנבצרות של נתניהו. המהלך נבחן על ידי שני הגופים, מכיוון שנתניהו נמצא בניגוד עניינים לטענתם, בעקבות קידום הרפורמה המשפטית.