משהו קורה לראש הממשלה בנימין נתניהו. גם מי שאינו מומחה פוליטי גדול, רואה בשבועות האחרונים ראש ממשלה לחוץ, שפועל בניגוד לזהירות המאפיינת אותו. נתניהו הוא הפוליטיקאי היחיד והמדינאי הממשי הבודד בצמרת ההנהגה, אך התנהלותו בימים האחרונים מעוררת שאלות ותמיהות. האם לא הבין ראש הממשלה, שהיה בעבר דיפלומט מקצועי והיום מכהן בין היתר גם כשר החוץ, שהתמונה שלו עם שגרירת ישראל בירדן והמאבטח הייתה מוגזמת?
לשכת ראש הממשלה או לשכתו של שר החוץ עשו טעות קשה. הצגת חזרתם של השגרירה עינת שלאין והמאבטח זיו הוצגה כשידור חוזר של שחרורם של חטופי אנטבה. היה חסר מישהו בלשכה שירסן את הדחף התקשורתי לגזור קופון על החזרת המאבטח לארץ ללא חקירה ירדנית, ולומר שלא מדובר בשחרורם של בני ערובה. מדובר בהבאתם לארץ של כל עובדי שגרירות ישראל בירדן, אירוע משברי ביחסים העדינים גם ככה מול ירדן על רקע אירועי הר הבית.
העובדה שנתניהו וסביבתו הקרובה לא חשבו שלהציג את שחרורם כשחרור של בני ערובה מלב ליבו של שדה הקרב עלולה לפגוע ברגשותיהם של הירדנים היא איבוד פרופורציה וטעות בשיקול דעת. אף אחד בלשכה לא חשב שאולי היה יותר נכון לקבל את פניהם בצניעות, ולטובת היחסים הדיפלומטים הכל כך חשובים, לקיים תחקיר ביטחוני מקיף על מה קרה שם בעמאן?
נתניהו הקים על עצמו בצדק את הזעם הירדני עם הפצת התמונות מקבלת הפנים החמה, בעוד ברחובות עמאן כועסים על ההחלטה לשחרר את המאבטח. ראש הממשלה לא פעל מתוך מחשבה מדינית, אלא מתוך שיקול פוליטי ורצון לייצר הישג בדעת הקהל הישראלי נוכח ההתקפלות בהר הבית.
הבוקר נוכחנו לדעת כי כל הדרישות של הירדנים, של הפלסטינים ושל אנשי הווקף נענו על ידי ישראל. ישראל רשמה התקפלות זוחלת אבל בקצב מהיר מאוד. אירוע די מביש במושגים מדיניים-פוליטיים. לכן מה שהיה חשוב, חשוב מאוד לנתניהו, הוא להראות שהוא מיישר קו לימין.
יש ריח בחירות באוויר. במערכת הפוליטית מעריכים כי שנת 2018 תהיה שנת בחירות. הריח מורגש היטב גם ברחוב בלפור ובלשכת ראש הממשלה בירושלים; נתניהו חותך ימינה בלי לאותת כמעט, ובמקביל נלחם על קרדיט עם שריו בצורה הרבה יותר חריפה מבעבר. זה התחיל עם התקנת גלאי המתכות. ההחלטה להתקין אותם התקבלה ללא התייעצות עם שרי הקבינט – זה קרה במוצאי השבת של הפיגוע בהר הבית, שבו נהרגו שני שוטרים, רגע לפני שעלה על המטוס בדרך לצרפת ולהונגריה. אולי כדי לגנוב את הקרדיט מהשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, הודיע נתניהו על כבש המטוס: "החלטתי להורות על התקנת המגנומטרים". בכך הפך את הנושא לעניין מדיני-בינלאומי. בנושא חוק ירושלים, השמיטה לשכת ראש הממשלה את העובדה שמדובר בחוק שמקדם השר ישראל כץ, והעניקה את הקרדיט לחבר הכנסת יואב קיש מהליכוד.
כשיש הצלחות – נתניהו לבד בחזית. כשיש כישלונות, יש מי שדואג לשים את הקבינט בחזית. את האחריות חולק נתניהו בנדיבות - את הקרדיט לא.
