ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב היום (שני) להחלטת בית המשפט העליון, שקבע כי אין לעצור מסתננים למשך יותר מ-60 יום, ואמר כי הממשלה תפעל להביא תיקון חקיקה שיאפשר לממש את הסכמי הגירוש למדינה שלישית.
בהודעה מטעם ראש הממשלה נאמר כי הטיפול של הממשלה בסוגיית המסתננים תלוי בהמשך העברתם למדינות אפריקניות. "המדיניות של ישראל מבוססת על שלוש רגליים: הגדר שהקמנו בדרום ובלמה לחלוטין את המסתננים; ההסכם שהשיג רהמ נתניהו עם מדיניות אפריקניות, להעביר אליהן מסתננים;
ושלישית- סוגיית האכיפה".
"נילחם את המלחמה הזו", שרת המשפטים שקד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
גם שרת המשפטים איילת שקד אמרה בתגובה להחלטת בג"ץ כי תפעל יחד עם שר הפנים לתיקון החקיקה, לאחר שלדבריה בית המשפט "הפך את חוסר שיתוף הפעולה למתגמל". היא הבהירה כי "את המלחמה הזו נילחם עד שנשיג את התוצאות הדרושות".
"בית המשפט אישר את אפשרות הרחקת המסתננים למדינה שלישית. אולם לקח מידי המדינה את מנוף הלחץ ששימש בידה להרחקת מסתננים בלתי חוקיים", אמרה שקד. "אעבוד יחד עם שר הפנים על תיקון חקיקה שיאפשר את ההרחקה גם ללא הסכמתם".
שר הפנים אריה דרעי הצטרף לשרה שקד, ואמר כי ינסה לקדם פתרונות משפטיים. "ההחלטה שלא לאפשר למדינה להוציא מהארץ מסתננים בניגוד לרצונם היא בעייתית מאוד", אמר. "זה לוקח מאיתנו כמדינה כלי חשוב מאוד ומותיר לכל מסתנן שרוצה בכך להישאר בארץ".
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן תקף גם הוא את ההחלטה."צר לי, אך החלטת בג"ץ מרוקת מתוכן את החלטתי כשר הפנים ליישם את מדיניות ההרחקה למדינה שלישית, ומותירה את המדינה ללא כל כלי אפקטיבי להוצאת המסתננים", צייץ בחשבון הטוויטר שלו.
הפגנת מסתננים מול בית המשפט העליון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
מוקדם יותר קבע בית המשפט העליון קבע שאין לבטל את ההסדר שבמסגרתו יכולה המדינה להרחיק מסתננים למדינה שלישית. עם זאת, נקבע כי אי הסכמתם של המסתננים לצאת למדינה שלישית אינה מהווה עילה להחזקתם במעצר לתקופה בלתי מוגבלת, וכי יש להגבילה ל-60 יום לכל היותר.
ההחלטה נקבעה במסגרת ערעור על פסיקת בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע לפני כשנתיים. הרכב השופטים כלל את הנשיא מרים נאור, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, הנשיאה המיועדת אסתר חיות, והשופטים חנן מלצר ויורם דנציגר.
הנשיאה נאור נימקה את החלטה וציינה כי "במהלך ניהולו של ההליך התברר כי אירעו תקלות מסוימות ובעיות מסוימות במתווה ההרחקה על רובדיו השונים. המדינה התייחסה לכך ברצינות, בחנה את הנושאים טעוני השיפור וביצעה את ההתאמות ואת השינויים הנדרשים". לדבריה, המערערים לא הביאו ראיות לכך שהשינויים אינם מספקים ושמחויבויות מצד המדינה השלישית כלפי המורחקים אינה מקוימת כיום בפועל.
נאור הוסיפה כי "לא ניתן להמשיך להחזיק את המסתננים (יותר מ-60 יום) במשמורת אם לא נראית באופק אפשרות מעשית להרחיקם תוך זמן סביר, אף אם טרם חלפו 60 הימים. החזקתם במשמורת לאורך זמן נוסף תלבש גוון עונשי ושרירותי ותהפוך לבלתי-חוקית". המשמעות היא כי במהלך המעצר על המדינה למצוא פתרונות חלופיים להוצאת המסתנן מהארץ. אם היא מבינה שאין בידה כזה, על המדינה לשחררו.
