יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד פרסמו היום (שלישי) תזכיר של חוק יסוד החקיקה, שבו הם מבקשים לצמצם את התערבות בג"ץ בעבודת הכנסת. על פי עיקרי התזכיר, בג"ץ יוכל לפסול חוק של הרשות המחוקקת רק בהרכב מורחב של תשעה שופטים, ולא יוכל לפסול כלל חוקי יסוד. בנוסף, הכנסת תוכל להתגבר על פסילת חוק בבג"ץ ולחוקקו מחדש ברוב של 61 ח"כים.
החוק מקשיח את התנאים שבהם יוכל בג"ץ לפסול חוקים של הכנסת, ומאפשר לרשות המחוקקת גם להתגבר על פסילות. כל חוק יוכל להיפסל אך ורק בערכאה של בית המשפט העליון, ורק במקרה חריג שבו הליך החקיקה סטה מההוראות בחוקי היסוד. גם אז, ניתן יהיה לפסול אותו רק בהרכב של תשעה שופטים ומעלה, ולשם כך יידרש רוב של שני שלישים ומעלה. אם חוק עבר בשלוש קריאות והשיג את הרוב הנדרש בכנסת – העליון לא יוכל להתערב בו גם במקרה של פגמים פרוצדורליים.
סיימתי לקרוא כעת את 60 עמודי פסה״ד של השופט דנציגר בו הוא מפקיע מן הממשלה (!) את הסמכות להחזיק גופות לצרכי מיקוח, בשם זכויות המחבל.
— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) 18 בדצמבר 2017
זהו פסק דין מביש.
אין טעם לילל ולקטר.
עלינו, ממשלת ישראל, לעצור את המשך ההשתלטות של בג״צ על סמכויות הממשלה.
השבוע נפיץ את תזכיר חוק יסוד החקיקה.
עוד קובע החוק של בנט ושקד כי חוקים יוגשו רק על ידי הממשלה, ועדת החוקה של הכנסת או ביוזמת 20 חברי כנסת לפחות. בנוסף, החקיקה תיעשה ברוב של 61 חברי כנסת בכל אחת משלוש הקריאות, והקריאה השלישית תתקיים בישיבת מליאה ייעודית.
"היום אנחנו אומרים לבג"ץ: לא הכל שפיט", אמר השר בנט בתגובה להפצת תזכיר החוק. לדבריו, בשנים האחרונות בג״ץ פוסל פעולות ממשלתיות וחוקים ביד קלה מדי. על הממשלה למשול, ועל השופטים לשפוט. חוק יסוד החקיקה יגדיר בצורה מאוזנת את הגבולות בין הרשויות השונות".
שרת המשפטים איילת שקד הוסיפה כי "האקטיביזם השיפוטי פגע קשות בדמוקרטיה הישראלית, בשעה שהוא לקח מהעם את זכות הבחירה. חוק יסוד החקיקה יחזיר את הנורמה שהיתה נהוגה במדינת ישראל ויגדיר בצורה ברורה את גבולות הביקורת השיפוטית, את הליך החקיקה וחקיקת חוקי יסוד ואת הדיאלוג בין בית המשפט והכנסת. בתוך הכאוס המשפטי הקיים היום ייעשה סדר וייווצר איזון נכון בין שלוש רשויות השלטון".
בנימוקים להגשת תזכיר החוק נכתב כי הצורך בגיבושו "התחזק לאחר שורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה על ידי בית המשפט העליון, והפרו את הסטטוס קוו שהתקיים לאורך השנים בין הרשויות המחוקקת והמבצעת לרשות השופטת". עוד נאמר: "בשנה האחרונה הציבור הישראלי ומומחי משפט חוקתי נדהמו לגלות שלראשונה בית המשפט החל לפסול חקיקה על עניינים פרוצדורליים, בעוד שבעבר הוא התערב בעילות מהותיות בלבד. כמו כן, לראשונה בית המשפט העליון פסל סעיף בחוק יסוד. אם לא די בכך, בית המשפט רמז כי ניתן להתעלם מסעיף שמירת הדינים המופיע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו".
הצעת חוק יסוד החקיקה היא מימוש האיום של הבית היהודי לעלות עם D9 על בית המשפט העליון וחלק ממהלך כולל לפגוע בכל שומרי הסף בישראל. מטרתם שלא יישאר מי שיניף שלט עצור כשהם יהפכו את ישראל למדינה דו-לאומית לא דמוקרטית.
— ציפי לבני (@Tzipi_Livni) 19 בדצמבר 2017
מול ממשלה חסרת מעצורים - צריך בית משפט עליון חזק.
יו"ר סיעת מרצ ח"כ אילן גילאון תקף את תכניתם של שרי הבית היהודי. "בנט ושקד ממשיכים בניסיונות לנתץ ולהרוס את הדמוקרטיה הישראלית", אמר גילאון. "התכנית מצטרפת להתבטאותו של ח"כ מוטי יוגב כי 'צריך להרים D-9 על בית המשפט העליון' ולשטף החוקים הדמגוגיים של הקואליציה, שמטרתם אחת היא: לפגוע בשומרי הסף של הדמוקרטיה. בימים אלה של ליקוי מאורות - חובתנו לשמור על רשות שופטת חזקה ועצמאית".
ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) מתחה אף היא ביקורת נגד התכנית: "האקטיביזם החקיקתי של שרי הבית היהודי נועד לסלול דרך לחיסול בית המשפט העליון, שהינו שומר הסף המשמעותי ביותר מפני יוזמות חקיקה האנטי חוקתיות והאנטי דמוקרטיות שהם מובילים. במסווה של חוק שיסדיר המתח בין הרשויות השונות, רומסים ברגל גסה כל יכולת של בית המשפט העליון לפקח על יוזמות אידיאולוגיות מסוכנות". לדברי סויד, "ראוי בהחלט להסדיר לראשונה כוחו של בית המשפט לפסול חוק, אך התנאים הדרקוניים שהציבו שרי הבית היהודי לא מציגים שום איזונים ובלמים, אלא משולים ל-D9 שדוהר לדרוס את בית המשפט העליון בשמחה וששון ובכוונת מכוון".
