בין היתר, טוענת המדינה בנימוקיה לבקשה כי פסיקת בג"ץ "פוגעת בארגז הכלים של המדינה, המוקנית לה בדין הקיים, לצורך קיום משא ומתן להשבת אזרחים חיים וגופות חללי צה"ל". עוד נאמר כי עיכוב בהשבת הגופות עשוי לסייע בהסדר להחזרת גופותיהם של החיילים הדר גולדין ואורון שאול, כמו גם שני אזרחים ישראלים, מרצועת עזה – וכי מדובר "בדיני נפשות".

בנוסף, נטען כי הפסיקה החדשה בנושא השבת הגופות סותרת פסיקות קודמות של בית המשפט העליון, כמו זו שהורתה לעכב את החזרת גופת מחבל עד שיוברר מקום קבורתו של החייל סעדון. כמו הפסיקה לעכב את החזרת גופת מחבל כל עוד לא הוברר מקום קבורת החייל אילן סעדון. הפנייה לבית המשפט העליון התקבלה על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליטבהמלצת פרקליט המדינה.

בפסיקת בג"ץ מוקדם יותר החודש נקבע כי אין למדינה סמכות חוקית להחזיק בגופות מחבלים לצורכי משא ומתן. השופטים קיבלו ברוב של שניים מול אחד את העתירה שהגישו משפחות מחבלים, שגופותיהם מוחזקות בישראל, והכריעו כי "מדינת ישראל, כמדינת חוק, לא יכולה להחזיק בידיה גופות לצורכי משא ומתן, בשעה שאין חוק מופרש שמאפשר לה לעשות זאת". בג"ץ הקציב למדינה חצי שנה לעגן את הסמכות בחוק, אחרת יורה על החזרת הגופות למשפחותיהם.

בתגובה לפסיקה, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "מדובר בהחלטה בעייתית מאוד של בג״ץ. אסור לתת לחמאס מתנות חינם". הוא הוסיף כי בכוונתו למצוא פתרונות "מעשיים וחוקיים", כלשונו, כדי להמשיך ולהפעיל לחץ על חמאס. שר הביטחון אביגדור ליברמן הודיע כי הנחה לפעול ללא דיחוי לחקיקתו של חוק, שיאפשר החזקה בגופות מחבלים לצורכי משא ומתן להשבתם של שבויים ונעדרים.

בעקבות הפסיקה, הקבינט המדיני-ביטחוני אימץ את המלצת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבקש דיון מורחב בסוגיית השבת הגופות. חברי הקבינט הדגישו כי הם דוחים את פסיקת בג"ץ, אך מסרו כי לעת עתה לא יקודמו כל הליכי חקיקה בסוגייה עד לקבלת תשובה מבית המשפט בנוגע לקיום דיון נוסף.