ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אריה דרעי הציגו היום (שני) במסיבת עיתונאים את עיקרי המתווה שגיבשה ישראל עם נציבות האו"ם לפליטים, שהביא לביטול הליך גירוש מבקשי המקלט. לדברי נתניהו, 16 אלף איש יועברו לקנדה, גרמניה ואיטליה, ומאות מיליוני שקלים שנחסכו מתחזוקת מתקן חולות ומקליטת מבקשי המקלט יושקעו בדרום תל אביב, שם קיים ריכוז גדול של מהגרים אפריקאים. הוא הדגיש כי המדינה הייתה "במלכודת" במסגרת ההליך שהתגבש, ועל כן נאלצה לקלוט כמחצית ממבקשי המקלט שרצתה להוציא משטחה.
לכאן חדשות נודע כי בין המדינות שיקלטו מבקשי מקלט גם ארצות הברית ושבדיה. היתר, יותר מ-20 אלף איש, ישארו בישראל ויקבלו אשרת עבודה ושהייה כחוק. חלקם יקבל גם תעודת תושב ארעי.
"זה יום חשוב, רק לפני שמונה שנים הגבול שלנו עם אפריקה היה פרוץ לחלוטין", אמר נתניהו. "לפי כל ההערכות, היינו מגיעים לקצב כניסה של כ-100 אלף מסתננים בלתי חוקיים בשנה, ובתוך עשור - כמיליון. הסיבה היא שישראל היא המדינה המפותחת היחידה שאפשר לצעוד אליה ברגל מאפריקה, מבלי להסתכן בחציית הים התיכון עם כל הסכנות והטרגדיות המוכרות לכם.
"מול הסכנה הגדולה הזו, אני הוריתי על בניית גדר וליוויתי את הקמתה. זה נעשה חרף ביקורת אדירה, ספקנות אדירה. המכשול אכן מנע את תרחיש האימים של מיליון איש שנכנסים למדינת ישראל. עד השלמת הגדר, קצת פחות מ-60 אלף הצליחו להיכנס. ממיליון ירדנו לקצת פחות מ-60 אלף שנכנסו, ורבים מהם נקלטו או השתכנו בשכונות דרום תל אביב ומקומות אחרים. לא ויתרנו כאן. נקטנו מדיניות נחושה מאוד והוצאנו יותר מ-20 אלף. נשארו כ-35 אלף, רובם בדרום תל אביב בשכונות.
"הלכתי לשכונות. ראיתי את הסבל של האנשים. ביקרתי בבתים, שוחחתי עם האנשים, וביקרתי בלילות. אריה דרעי ואני עשינו סיור סמוי בלילות וראינו את מלוא הבעיה. אמרנו שחייבים להוציא את היתרה שנמצאים שם. אבל הייתה בעיה – בית המשפט הלכה למעשה אסר עלינו להוציא אותם למדינה שלא מוכנה לקבל אותם. כדי להתגבר על הבעיה הזו, היינו צריכים לחפש, וחיפשתי מדינה, עמלתי על כך קשה, שתסכים לקבל אותם מבלי שהם יסכימו לעבור אליה. זו הייתה פריצת דרך חשובה מאוד שנתנה לנו הרבה תקווה.
"התחלנו להוציא אנשים, אבל מהר התברר שהמדינה השלישית הזו איננה עומדת בתנאים ובלחץ. לכן, מהרגע שהתברר בשבועות האחרונים שהמדינה השלישית היא אופציה לא קיימת, נכנסנו למעשה למלכודת שאומרת שכולם היו נשארים. זו המשמעות. היינו מחכים ל-9 בחודש לבג"ץ, הוא היה אומר אין לכם מדינה שלישית, וכ-35 אלף איש נשארים ואין מה לעשות. לא ויתרנו שוב... הגענו להסכם ייחודי עם נציבות הפליטים של האו"ם, שמוציא 16,250 איש החוצה למדינות מתקדמות כמו קנדה, גרמניה או איטליה. המדינות המתקדמות ביותר.
הפרסום הבלעדי של זאב קם ב-#חדשותהערב ב-6/2/18 שחשף: גירוש מבקשי המקלט – בלתי אפשרי. לסיפור המלא: https://t.co/ZSgesgQeMd pic.twitter.com/1xIwLcn73X
— כאן חדשות (@kann_news) 2 באפריל 2018
"בהתחלה הם אמרו שעל כל אחד שייצא יהיו ארבעה שיישארו כתושבים ארעיים. לא הסכמנו לכך. הגענו להסכם שעל כל אחד שיוצא, אחד יישאר. ההתחייבות ההדדית – אתם מוציאים 16,250, אנחנו משאירים כתושבים ארעיים אותו המספר.
"אנחנו לא מסתפקים בזה והולכים להשקיע במנהלת חדשה שנקים. רעיון נועז מאוד – לקחת מאות מיליוני שקלים שנחסכים ממתקן חולות ומעלות השיכון של אותם אנשים במדינה השלישית, לקחת את הכספים האלה ולהשקיע בשיקום דרום תל אביב וגם בפיזור האוכלוסייה. זוהי סמכותו של שר הפנים, כדי להקל על הסבל של תושבי השכונות. אנחנו עושים מאמץ קשה מאוד.
"אני מבין שהציפייה הייתה להוציא את כולם באמצעות המדינה השלישית, אבל מרגע שזה לא עומד על הפרק עשינו את הטוב ביותר שאפשר היה לעשות תוך מאמץ אדיר – להוציא את האנשים, לפזר את היתרה, לשקם את דרום תל אביב. זה יום חשוב ויום בשורה", חתם ראש הממשלה.
ביטול הגירוש: נתניהו לא שינה את עמדותיו, אלא הבין שהרצון שלו להוציא מישראל עשרות אלפי אפריקאים לא ניתן לביצוע. המשמעות היא שמעמדם של כ-20 אלף מבקשי מקלט שיוגדרו מעתה "מהגרי עבודה" @MoavVardi @NOFARMOS #חדשותהערב pic.twitter.com/0ul8rSC86u
— כאן חדשות (@kann_news) 2 באפריל 2018
שר הפנים דרעי בירך אף הוא על המתווה שהתגבש. "אני התמניתי כשר הפנים בינואר 2016, לפני שנתיים וכמה חודשים. כשבאתי מצאתי עובדה: מצד אחד גדר, שחסמה באופן טוטאלי את הכניסה, לעומת אלפים שהיו נכנסים כל חודש לפני הגדר, ומצד שני 60 אלף מסתננים. היה את מתקן חולות, שרצינו שהם ישהו שם עד שיחליטו לצאת, ובית המשפט ירד לאט לאט מ-24 חודש ל-18 חודש - עד הפסק דין האחרון של שנה.
"למרות חקיקה שהכנסת עשתה כמה פעמים בעניין, למעשה, מתקן חולות, אני לא רוצה לומר בציניות, אבל הפך להיות בית הבראה די נחמד. (החל) מהאסור לך להחזיק אותם כל היום, מהבוקר היו יוצאים, חוזרים בערב. מתקן חולות עלה לנו 250 מיליון שקל כמעט ללא תועלת. צריך לזכור את העובדה הזאת, בגלל המגבלות המשפטיות שהיו על מתקן חולות.
"כשנכנסתי למשרד, כבר הייתה על ידי קודמי מדיניות של מדינה שלישית. בית המשפט המחוזי בבאר שבע אישר את זה, לצערי בית המשפט העליון עצר את הדבר הזה. חיכינו קרוב לשלוש שנים לפסק דין של בית המשפט העליון, עד שהובהר להם בצורה ברורה, במסמכים מהמדינה השלישית, שהם מסכימים לקבל אותם גם בהסכמה. כאן התחלנו את המדיניות שלנו שהממשלה החליטה, סגרנו את חולות והתחלנו להיערך, הוספנו פקחים כדי לארגן את כל המבצע הגדול הזה. קראנו לזה 'כופים אותו עד שיאמר רוצה אני'. זאת הייתה למעשה המדיניות שלנו.
אתחלטי מיכאל, מבקש מקלט, בעימות עם @sheffipaz ממובילות המחאה בדרום תל אביב: "לא באתי לפה לעבוד, לא באתי לקחת את הכסף של המדינה. רציתי לחיות במדינה דמוקרטית". פז בתגובה: "תחזור לאריתראיה, תלחם על המדינה שלך. כרגע לי אין דמוקרטיה" #חדשותהערב pic.twitter.com/I62h76JpQQ
— כאן חדשות (@kann_news) 2 באפריל 2018
"אנחנו, לצערי, כבר כמה שבועות שבתוכנו אנחנו שומרים את זה, קיבלנו את הידיעה שהמדינה השלישית לא עמדה בלחצים, ואני מבין אותם, לא דן אותם, לא עמדו בלחצים. בתוך המדינה שלהם ומחוץ למדינה שלהם. הם הבהירו לנו וגם התראיינו בתקשורת, שהם לא מסכימים לקבל, אלא את מי שבא מרצון. מהר מאוד הוגשו עתירות לבית המשפט העליון. עד ה-9 לחודש היינו אמורים לתת תשובות, ולהביא לבית המשפט מסמכים וראיות שאין לנו אותם היום לצערי הרב. למרות זאת המשכנו לשדר שאנחנו נחושים בדעתנו למצוא פתרון כזה או אחר.
"אני רוצה לומר לכם חברים, לאו"ם יש מדיניות ברורה, בכל המדינות הדמוקרטיות בעולם הם לא מתערבים כהו זה. הם אומרים שכל מדינה דמוקרטית תתמודד עם הבעיה שלה. ככה באירופה, באוסטרליה, כולם יודעים מה עובר עליהם. הייתי עכשיו בצרפת, נפגשתי עם שר הפנים שסיפר לי סיפורים על מה שקורה אצלם, בצרפת ובמקומות אחרים. אנחנו המדינה היחידה שהאו"ם החליט לבוא לכאן והתחילו איתי במו"מ לפני שנתיים: אתה תיתן לארבעה (מעמד של) תושב ארעי, אני (האו"ם) אתן אחד. המשמעות של זה היא שאולי הם היו לוקחים 7,000 וכל השאר נשארים אצלנו, אפילו פחות.
"הם לוקחים 16,250 איש במהלך חמש שנים, כאשר כבר 6,000 בחצי השנה הראשונה, ואנחנו מתחייבים להשאיר במהלך חמש שנים 16,250. השאר אנחנו נטפל בהם כרגיל כפי שעשינו באחרים, במדיניות של יציאה מרצון, נעשה כל מיני תכניות של תעסוקה, כדי שהם יצאו למקומות אחרים שצריכים את התעסוקה שלהם. אנחנו עמדנו כאן, אדוני ראש הממשלה, בהנחייתך, התעקשנו. הסכם הזה היה מוכן לפני למעלה משבוע.
"התעקשנו על שתי נקודות, הן הכי משמעותיות בכל ההסכם הזה. רצינו את התמיכה הבינלאומית של האו"ם, שכל אלו שהולכים לקבל ממני עכשיו הרשאה של תושב ארעי, וגם הזמניים שיקבלו אשרת עבודה מסודרת, אני אחליט, ואפעיל את סמכותי להחליט איפה הם יגורו והיכן הם יעבדו. על מנת שיהיה פיזור של האוכלוסייה. האו"ם תמך בזה, היועמ"ש, דין בינלאומי ומשרד המשפטים. אנחנו נפזר מדרום ת"א ואיפה שיש ריכוזים גדולים, אנחנו נתחיל לפנות ונעביר אותם למקומות אחרים ברחבי הארץ. אני רק מקווה שכל הארגונים שיתנדבו לקבל מסתננים יקבלו את המסתננים, ומקווה שהם יעזרו להם לפזר את המסתננים".
לפני חודשיים נחשפו בכאן חדשות הקלטות מישיבת הליכוד, ובהן נשמעת סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי פונה לראש הממשלה ומסבירה לו כי מתווה הגירוש אינו עונה על הדרישות של בית המשפט העליון. חוטובלי ציטטה בישיבה דברים של מנכ"ל משרד החוץ, ואמרה כי כל עוד נושא המעקב אחר קליטת המסתננים במדינות שאליהן יישלחו, רואנדה ואוגנדה, לא יוסדר – תהיה לישראל בעיה לעמוד בדרישות שהציב בג"ץ להוצאת המסתננים.
"כרגע יש נקודה שאנחנו חייבים לעמוד עליה לפני בג"ץ", אמרה. "בעצם אין לנו שום דרך היום ואין לנו שום אמצעי לעקוב אחרי האנשים שמגיעים לשם. אם הם מגיעים לרואנדה או אוגנדה, זה לא משנה, אין לנו דרך לעקוב אחריהם. יש כל מיני הצעות שיכולות לתת מענה לזה".
מההקמה ועד החלטת בג"ץ: כך הוקם ונסגר מתקן חולות
מתקן חולות הוקם ב-2013 ליד כלא קציעות, סמוך לגבול מצרים בעלות של 320 מיליון שקלים. לפי נתוני שירות בתי הסוהר, שמפעיל את המתקן, הוחזקו בו יותר מעשרת אלפים מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן. על השוהים במתקן נאסר לצאת בין השעות 22:00 ועד 06:00 בבוקר, והם נדרשים להתייצב לרישום פעם אחת ביום.
בג"ץ נדרש כמה פעמים לפסוק בעתירות שהוגשו בעניין המתקן, וכן בעקבות שינויים שעשתה המדינה בנוהלים. לפני כשנתיים אישרו השופטים את עיקרי התיקון שמסדיר החזקה של מבקשי מקלט במתקן. אולם הם קבעו שמשך הזמן שקבעה המדינה לשהייה בו - שנה ושמונה חודשים - אינו מידתי, והורו לכנסת לקבוע בתוך חצי שנה משך זמן קצר יותר. בהחלטה שנה לפני כן הורה בג"ץ לסגור את מתקן חולות לחלוטין, אולם תנאי השוהים בו היו אז שונים. כך למשל, החזקת השוהים במקום לא הוגבלה בזמן כלל, והם נדרשו להתייצב לספירה במתקן שלוש פעמים ביום.
באוגוסט האחרון פסק בית המשפט העליון כי אין לבטל את ההסדר שבו יכולה המדינה להרחיק מסתננים למדינה שלישית. עם זאת, נקבע כי אי הסכמתם של המסתננים לצאת למדינה שלישית אינה מהווה עילה להחזקתם במעצר לתקופה בלתי מוגבלת, וכי ניתן לעשות זאת עד 60 יום.
