בסביבת שרת המשפטים איילת שקד מאשימים את נשיאת בית המשפט העליון בהדלפה מהפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בנוגע לחוק לעקיפת בג"ץ, כך פורסם היום (ראשון) בחדשות הערב. זאת לאחר שבתום הפגישה הבוקר, בה נכחה גם השרה שקד והמשנה לנשיאה חיות השופט חנן מלצר, פורסם בכלי התקשורת כי חיות הזהירה מפני החוק.
רה"מ @netanyahu, שרת המשפטים @Ayelet__Shaked ונשיאת העליון אסתר חיות נפגשו הבוקר במשרד רה"מ לשיחה שסוכמה להישאר בין הצדדים. מה הביא את הנשיאה חיות לשגר הודעת הבהרה לאחר הפגישה? הדיווח של @shemeshmicha ב-#חדשותהערב pic.twitter.com/OPtQpPOftE
— כאן חדשות (@kann_news) 29 באפריל 2018
בעקבות ההאשמות מסביבתה של שקד נגד חיות, נשיאת בית המשפט העליון הוציאה הודעה בו היא מכחישה כי היא קשורה להדלפות מהפגישה. בתגובה לפרסום, שקד הכחישה את הדברים.
בתוך כך, מעבר להתנגדות העקרונית לחוק עוקף בג"ץ, נראה כי בבית המשפט העליון יש התנגדות גם לאותה פשרה, שייתכן שעלתה בפגישה בין חיות לנתניהו, של ביטול פסיקות בג"ץ ברוב של 70 ח"כים.
האזינו לראיון עם השופט בדימוס אליהו מצא בכאן רשת ב':
ברקע המאמצים של ראש הממשלה לקדם את החקיקה בנושא, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליהו מצא אמר הבוקר בתוכנית קלמן-ליברמן בכאן רשת ב' כי בית המשפט העליון בארץ מרוסן מאוד. "מאז שנת 1992 ועד היום, בית המשפט העליון התערב ב-18 חוקים ורק בסעיפים קטנים. בארצות הברית פסקו חוקים פדרליים", הסביר מצא.
לטענת השופט בדימוס, הסיבה להתערבות בית המשפט נובעת מכך ש"יש בארץ מיעוטים, יש חוקים שרומסים זכויות אדם". בנוגע לפינוי גוש קטיף במסגרת תוכנית ההתנתקות, אמר השופט כי "בית המשפט העליון בדרך כלל לא מתערב בחקיקה שיש לה אופי פוליטי מובהק".
"אם רוצים להגיע להסכמה על סעיף התגברות, הוא צריך להיות מותנה בתנאים – קודם כל קריטריון למתי מתגברים וגם הגבלה של זמן. אם קובעים ארבע או חמש שנים שבה יעמוד בתוקפו החוק המתגבר, צריך להיות ברור שזה סוף פסוק ושאי אפשר לחוקק אותו שוב", אמר השופט בדימוס.
