מליאת הכנסת אישרה הלילה (שלישי) בקריאה ראשונה את חוק הלאום של יו"ר ועדת חוץ וביטחון, אבי דיכטר (הליכוד). 64 חברי כנסת תמכו בחוק, שעמד לא אחת במוקד מחלוקות פנים קואליציוניות. 50 חברי כנסת התנגדו.
לפי הצעת החוק, מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, כמו גם זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו, יעוגנו בחוק יסוד. כמו כן, ההצעה מבקשת לעגן בחוק את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית של המדינה, ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את הקשר עם יהודי התפוצות ואת הזכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום. הצעת החוק מקבעת את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק יסוד. ההצעה תועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה המיוחדת בראשותו של חבר הכנסת אמיר אוחנה מהליכוד.
חבר הכנסת דיכטר, שהציג את ההצעה, אמר כי חוק הלאום הוא תעודת הביטוח שאנו משאירים אחרינו לדור העתיד: "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. זאת עובדה ברורה, עובדה יצוקה. אבל למרות הכול, אחרי 70 שנה, לצערנו היא לא ברורה לכולם, והיא בוודאי לא מעוגנת בשום חוק במדינת ישראל".
שרת המשפטים איילת שקד שחנכה הבוקר בית דין שרעי חדש בסכנין אמרה כי חוק הלאום אינו פוגע בשום זכות אזרחית שיש למיעוט הערבי בארץ. "הממשלה הזאת השקיעה הרבה מאד כספים שאף ממשלה אחרת לא השקיעה במגזר הערבי. השר בנט משקיע בתחום החינוך, אני בתחום המשפט. אנחנו מאד מאמינים בדו קיום. אפשר לראות את האירוע המקסים הזה – מוסלמים, נוצרים, דרוזים, יהודים - כולם ביחד".
שר התיירות יריב לוין, שסיכם אמש את הדיון בשם הממשלה, אמר כי מדובר בלילה היסטורי. "הנסיגה מהערכים הבסיסיים של מקימי המדינה נעצרת ואנחנו מחזירים את מדינת ישראל למקום שבו היא הייתה מיומה הראשון, בית לאומי לעם היהודי שמעניקה שוויון זכויות אישי מלא, דבר שלא נפגע מנוסח החוק הקיים", הצהיר לוין.
מקשיב לנאומים נגד חוק הלאום
— yehudah glick (@YehudahGlick) 30 באפריל 2018
גזענות גזענות גזענות גזענות גזענות...
קראתי את חוק הלאום שוב ושוב ונראה לי שהנואמים כנראה מדברים על חוק אחר.
אין פה מילה אחת של גזענות
כלום נאדה nothing
חוק טוב איכותי יצטרף הערב בע"ה לספר החוקים של מדינת ישראל
חבר הכנסת בני בגין שהיה היחיד בליכוד שהצביע אמש נגד חוק הלאום אמר הבוקר לליאת רגב בתכנית סדר יום בכאן רשת ב': "אנחנו עדים לתופעה של הקצנה בדמוקרטיות. אנחנו מאבדים לאט לאט את מה שהיה בתנועת הלחירות הליברלית שידעה להתיך שיקול לאומי עם זכויות אדם. החוק הזה הוא דוגמה מובהקת לחוק שחוקק בגלל משמעת קואליציונית. רבים בקואליציה התנגדו לנוסח שהוצע. בגין הוסיף כי לא היה רוצה שיהיה יישוב יהודי שיהיה לו שלט בכניסה 'אין כניסה לערבים' ולהפך.
מנגד, באופוזיציה תקפו את הצעת החוק. ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) קראה "לשלוח את כל הממשלה הזאת לשיעור אזרחות מההתחלה". "להגן על המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו מפני אויבים, זאת משימה ראשונה במעלה. אבל צריך להגן על המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו גם מפני המהלכים של ממשלת ישראל הנוכחית", קבעה לבני.
מאז 48' שנים ראינו מדינת ישראל יהודית. עכשיו הגיע הזמן למדינת ישראל דמוקרטית. חוק הלאום לוקח 70 שנים של אפליה וממסד אותה בספר החוקים של ישראל. לפחות עכשיו לא יוכלו למחוק את זה מדפי ההיסטוריה.
— Ayman Odeh (@AyOdeh) 30 באפריל 2018
ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) אמר בדיון כי החוק קובע שישנם שני סוגים של אזרחים: "קבוצה אחת של יהודים, שלה יש זכויות, והקבוצה השנייה היא אורחים נסבלים. החוק קובע מבחינה פרקטית יישובים ליהודים בלבד. אם זה לא גזענות - אני לא יודע גזענות מהי".
חוק הלאום שמכוון לפגוע בערבים יפגע גם במזרחים, יוצאי אתיופיה וחבר העמים, קהילות להט"ב. הוא יפרק את החברה הישראלית מיסודה. הסעיף שמאפשר לקיים התיישבות נפרדת לפי דת או לאום הוא תרגום לעברית של חוק האפרטהייד שעבר בדרום אפריקה ב1950. זה מה שישראל 2018 אומרת לאזרחיה ולעולם שצופה בנו.
— Dov Khenin | דב חנין (@dovhanin) 30 באפריל 2018
חוק הלאום אושר בקריאה טרומית כבר לפני כשנה ובהמשך עלה גם כאחד התנאים שהציב הליכוד לשותפות הקואליציוניות במהלך משבר חוק הגיוס. אז צרפו בליכוד דרישה מהמפלגות החרדיות ומסיעת כולנו לאשר את החוק בקריאה ראשונה לדרישה להגיע להסכמה בין כל סיעות הקואליציה בנוגע לנוסח המחודש של חוק הגיוס וכן בנוגע לתקציב המדינה.
בד בבד אישרה הלילה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק המשפט העברי שיזם יו"ר ועדת החוקה חבר הכנסת ניסן סלומינסקי מהבית היהודי. ההצעה אושרה ברוב של 39 תומכים מול 32 מתנגדים. הצעת החוק קובעת לראשונה הפנייה למקורות המשפט העברי כמקור משפטי שעליו יכולים שופטי ישראל להישען כשהם באים לכתוב פסקי דין. הצעת החוק אינה מחייבת שימוש בעקרונות המשפט העברי, אלא מאפשרת שימוש שכזה.
