בכירים בקואליציה אמרו היום (שישי) כי יש סיכוי של 40% שיתקיימו בחירות מוקדמות על רקע משבר חוק הגיוס. עוד אמרו הבכירים לכאן חדשות כי "הכל מוטל על הכתפיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו – אם ירצה בחירות ייכנע לחרדים ואם יעדיף יציבות יקפל אותם".
חוק הגיוס: נתניהו נמצא עם הגב אל הקיר. גורם בכיר בקואליציה - 40% סיכוי לבחירות. בישראל ביתנו אומרים שהכל תלוי בנתניהו ובליצמן @YoavYoavkrak #חדשותהשבוע pic.twitter.com/ZukwzVsxlm
— כאן חדשות (@kann_news) 15 ביוני 2018
הבכירים ציינו כי ישנם שני תרחישים לפתרון של המשבר: בקשת דחייה מבג"ץ או הסכמה של יו"ר מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן כי הסנקציות הכלכליות נגד חרדים שמתחמקים מגיוס יהיו בהחלטת הממשלה ולא יהיו מעוגנות בחוק. שר מקורב לנתניהו הדגיש כי ראש הממשלה מעוניין שהבחירות יתקיימו בנובמבר 2019.
גורמים בישראל ביתנו: "זו הצעת החוק הכי מקצועית והכי ממלכתית. היא נהנית מקונצנזוס רחב בכל הקשת הפוליטית, קואליציה ואופוזיציה. אם תהיה הערה או בקשה מסוימת, נחזיר אותה לדיון בוועדה של צה"ל ומשרד הביטחון. זה חוק מקצועי וחשוב לשמור אותו כזה".
גורמים חרדים הדגישו כי מי שיחליט בסופו של דבר בנושא הם מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שנחשבת לקיצונית יותר. מפלגת דגל התורה, שרוב תלמידי הישיבות מזוהים איתה ומפלגת ש"ס הן הרבה יותר מתונות והמועצות שלהן לא התכנסו עדיין כדי לדון בתזכיר החוק שהוגש.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מיהדות התורה הצהיר בתחילת החודש לכאן רשת ב' כי מפלגתו תפרוש מהממשלה אם לא יתחשבו בהם. "לא דיברו איתנו. אם לא יספרו אותנו עד סוף המושב, נלך הביתה", אמר ליצמן.
חבר הכנסת עודד פורר (ישראל ביתנו) אמר לפני כשלושה חודשים, בעיצומו של המשבר, כי "חוק הגיוס זה לא דבר שאפשר לעשות איתו מסחרה". הוא הוסיף כי לא בונים את החוק הזה לפי צרכי רב כזה או אחר או מועצת גדולי התורה. "אני גם לא מגיש הצעות חוק בנושא מסים ואומר לרשות המסים 'זו הדרישה שלי, אתם לא יכולים להתערב'", אמר פורר.
