ביום חמישי האחרון התחוללה מהומה בוועדת הכנסת המנסחת את הצעת חוק הלאום, לאחר שחברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד) אמרה כי "בעקבות ביקור במחנה ההשמדה מיידנק, הבנתי שאסור לשתוק על עוול כלפי מיעוטים". חברי כנסת מהימין תקפו אותה על ההתבטאות והאשימו אותה בהשוואה בין הצעת החוק לרצח הילדים בשואה.

יוזם החוק, ח"כ אבי דיכטר (ליכוד) אמר כי "לנסות לעשות הקבלה כלשהי אל שתיקת הפולנים בהשמדת הפולנים במיידנק - זה בלתי הוגן בלתי צודק בעליל. אלה דברים נבזיים עוכרי ישראל שלא מתאים לחברת כנסת לומר". יושבת ראש סיעת הבית היהודי, ח"כ שולי מועלם, אמרה כי דבריה של גרמן הם "שקר ועיוות היסטורי חמור".

גרמן הגיבה כי דבריה הוצאו מהקשרם, פנתה לדיכטר והוסיפה: "אני לא מושכת את דברי ורוצה שתקשיב היטב למה שאני אומרת. כאשר אני אומרת כשהיינו במיידנאק ובמסע לפולין למדנו שני דברים ואתה מדבר על הדבר השני. אנו מצווים לא לשתוק מול עוול ולא לתת לו להמשיך מבלי שאנחנו אומרים את דברינו וכל השאר הוא בדמיונך בלבד".

בתוך כך, חבר הכנסת ישראל אייכלר מיהדות התורה אמר בתכנית בחצי היום בכאן רשת ב' כי "מפלגתו תתנגד לחוק הלאום, מאחר שהוא יגביר את כוחו של בית המשפט העליון ועלול למנוע תמיכה כספית במערכת החינוך החרדית". הוא הוסיף כי "מתבוללים מארצות הברית עומדים מאחורי החוק כדי שיוכלו להגדיר עצמם חלק מהלאום היהודי ולהשתייך למדינת ישראל".

לפני כחודשיים עבר חוק הלאום, של ח"כ דיכטר, בכנסת בקריאה ראשונה. 64 חברי כנסת תמכו בחוק, ו-50 חברי כנסת התנגדו, זאת לאחר מחלוקת פנים קואליציונית בין מפלגת כולנו לליכוד על נוסח החוק.

לפי הצעת החוק, מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, כמו גם זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו, יעוגנו בחוק יסוד. כמו כן, ההצעה מבקשת לעגן בחוק את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית של המדינה, ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את הקשר עם יהודי התפוצות ואת הזכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום. הצעת החוק מקבעת את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק יסוד.