חבר הכנסת זוהיר בהלול (המחנה הציוני) הודיע היום (שבת) על התפטרותו מהכנסת בעקבות אישור חוק הלאום. הח"כ הכריז על התפטרותו, שתיכנס לתוקף בראשית הפגרה, בתכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 13.
לדברי בהלול, החוק השנוי במחלוקת מפלה את התושבים הלא יהודים בישראל. "ישראל הפכה למדינה שמדרגת את אזרחיה", אמר, והוסיף כי הוא מבטיח שלא לשוב לכנסת. ניצב בדימוס משה מזרחי, שכבר כיהן כחבר כנסת, צפוי להחליפו.
מחאת חוק הלאום: ח"כ זוהיר בהלול מתפטר מהכנסת על רקע החוק השנוי במחלוקת, אך גורמים במפלגה לא מופתעים. לטענתם, חבר הכנסת ממילא לא תכנן לרוץ בבחירות הבאות - ורק חיפש סיבה לפרוש. @YoavYoavkrak עם הפרטים ב-#חדשותהשבת pic.twitter.com/pPIlBcD153
— כאן חדשות (@kann_news) 28 ביולי 2018
בריאיון לליאת רגב בכאן רשת ב' אמר בהלול כי חוק הלאום הוא לא רק חוק מסוכן, אלא חוק שממדר אותו והופך רשמית את האזרחים הערבים לאזרחים סוג ב'. לדבריו, בתהליך איטי אך עקבי ישראל הופכת למדינה אחרת, פחות דמוקרטית ויותר דיקטטורית. "במקום דמוקרטיה אנחנו מקבלים אתנוקרטיה", אמר בהלול. הוא הוסיף כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הפך את הכנסת למעין אחוזה פרטית שלו והכפיף אותה לגחמותיו.
ממפלגת העבודה נמסר בתגובה: "מצטערים לשמוע על בחירתו של ח״כ זוהיר בהלול. חוק הלאום הוא בעיטה בראש של למעלה מחמישית מאוכלוסיית ישראל, שהיא מדינה יהודית איתו או בלעדיו. כשנחזור לשלטון נתקן גם את החוק הזה, ונוסיף את מה שאמור להיות ברור מאליו, את המילה 'שוויון'".
אתמול נפגש נתניהו עם בכירי העדה הדרוזית בלשכת ראש הממשלה בעקבות סערת חוק הלאום. בפגישה נכחו השר איוב קרא, השייח' מוואפק טריף, תת אלוף במיל' אמל אסעד וח"כ לשעבר שכיב שנאן. הם ביקשו מראש הממשלה שישנה את החוק. נתניהו לא התחייב שיעשה זאת ואמר כי ימשיך בהתייעצויות.
מלשכתו של ראש הממשלה נמסר כי הפגישה התנהלה באווירה טובה ונתניהו הקשיב לדבריהם כנציגי העדה. המטרה היא להגיע לפתרון מהיר ומקובל שיבטא את ההערכה הרבה של מדינת ישראל לשותפות הגורל הייחודית עם העדה הדרוזית.
בסביבתו של נתניהו הדגישו לאחר הפגישה אין לראש הממשלה כוונה לשנות את חוק יסוד הלאום, אלא למצוא פתרונות בחקיקה נוספת לטובת בני העדה הדרוזית. בשבוע הבא ייפגש נתניהו עם ראשי הרשויות הדרוזיות.
השיח' טריף מסר כי דרש שחוק הלאום יתוקן, כך שיקבע את מעמדה של העדה הדרוזית בישראל באופן חוקתי, ויעניק שוויון זכויות ואזרחות שווה לכל אזרחי המדינה, בהתאם לכתוב במגילת העצמאות. הוא הוסיף שנתניהו יקים צוות בהובלת ראש הסגל שלו, יואב הורביץ, לבחינת דרישות העדה הדרוזית.
ביום חמישי נפגש נתניהו עם שרים וחברי כנסת מהעדה הדרוזית, בעקבות החוק. בפגישה הבהיר נתניהו כי חוק הלאום לא ישתנה, אך אמר כי תגובש "תכנית שתתן ביטוי למחויבות העמוקה של המדינה לציבור הדרוזי".
הדרוזים אמרו לנתניהו בפגישה כי אין בכוונתם להסיר את הבג"ץ שהגישו - עד שעוול שנעשה להם בחוק הלאום יתוקן. מנגד, הבטיח נתניהו לסייע להם בבעיות שהציגו בפניו. בין היתר, מדובר בטיפול בבנייה הבלתי חוקית, נושאי תעסוקה וטיפול בחיילים דרוזים משוחררים.
בתחילת השבוע עתרו לבג"ץ שלושה חברי כנסת מהעדה הדרוזית, שניים מתוכם חברי קואליציה, נגד חוק הלאום שאושר בשבוע שעבר בקריאה שנייה ושלישית. העותרים הם ח"כ אכרם חסון (כולנו), ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) וח"כ סאלח סעד (המחנה הציוני), ואליהם הצטרפו יו"ר פורום הרשויות הדרוזיות וראשי רשויות וכן המכון לחקר העדה הדרוזית.
בעתירה נכתב כי כנציגי העדה הדרוזית, העותרים מבקשים לפסול את חוק היסוד החדש, בשל פגיעתו המהותית בשיוויון וכי החוק סותר עקרונות יסוד של מדינת ישראל. לדבריהם, החוק מבטל את זהותה הדמוקרטית של המדינה כלפי מי שאינם יהודית, ומדיר את אזרחיה הנאמנים על בסיס מאבקים בין ימין קיצוני לבין שמאל.
עוד נכתב כי החוק פוגע בזכות להגדרה עצמית של כל מי שאינו יהודי, ומותיר אותם- ללא זיקה לאדמה או זהות במדינה. מדובר בפגיעה חמורה במיוחד כשמדובר במי ששותפים לנשיאת נטל חובת הבטחון על כתפיהם כמו הדרוזים.
היסטוריה במליאת הכנסת. העברנו חוק יסוד שמבטיח את היותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. ההמנון, הדגל והזכות שלנו להתיישב בארץ הזו מובטחים לדורות!
— Yuli Edelstein 🇮🇱 (@YuliEdelstein) 19 ביולי 2018
יישר כוח לחבריי, שעמלו להבאת אחד החוקים החשובים שעברו בכנסת מעולם. pic.twitter.com/D0NY7gm5UG
ביום חמישי שעבר אשר מליאת הכנסת את החוק השנוי במחלוקת בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 62 תומכים מול 55 מתנגדים. הצעת החוק קובע כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית.
עוד קובע החוק שהעברית היא השפה הרשמית של המדינה, בעוד השפה הערבית אינה שפה רשמית אלא בעלת מעמד מיוחד. בנושא ההתיישבות היהודית, קובעת ההצעה שהמדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה.
עם אישור החוק קמו רוב חברי הרשימה הערבית המשותפת וקרעו את דפי הצעת החוק תוך כדי צעקות. יו"ר הכנסת אדלשטיין הרחיק אותם מהמליאה.
