לאחר שאמש נחשפה בחדשות הערב בכאן 11 כוונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להאיץ את התוכניות להקמת "הבית הלבן" הישראלי, היום (שני) פורסם הגלגול של הרעיון להקמת המיזם. את המיזם החל בשנת 2009 ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט. עת שהחליף נתניהו את אולמרט באותה השנה, הוא ביטל את התוכנית בישיבת הממשלה הראשונה בראשותו.
בישיבת הממשלה ב-2009 אמר נתניהו: "אנו מבטלים היום את החלטת הממשלה הקודמת בעניין בית ראש הממשלה. אנחנו נבחן את הנושא מחדש ונביא הצעה אחרת צנועה יותר". בשנת 2014, לאחר בחינה של ועדה ציבורית, הושק הפרויקט מחדש, אך נעצר שוב בשל בעיות ביטחוניות במיקום שנבחר לו.
הבית הלבן הישראלי יכיל את מעונו הרשמי של ראש הממשלה ואת משרדו במתחם אחד. בימים האחרונים מתקיימים דיונים מחודשים בנושא, שבהם מעורבים גם נציגים משירות הביטחון הכללי (שב"כ). במשרד ראש הממשלה מעוניינים להוציא אל הפועל מכרז שיאתר עבור הפרויקט השאפתני אדריכל ומנהל פרויקט.
אדריכלית הבית הלבן הישראלי, עדה כרמי, ל-#מהדורתחמש: "הפרויקט התחיל ב-2010 ואחרי שמונה שנים נעצר - לא לקחו בחשבון את הרכבת הקלה. במבנה יש דירה של רה"מ שנמצאת בקצה השושלת המשרדית. לא יצרו עימנו קשר - מצפים שימשיכו את העבודה איתנו, עיצבנו כל חדר וחדר כבר עשר שנים"@mayarachlin pic.twitter.com/KKcUluc51Q
בריאיון למאיה ראכלין בתוכנית "מהדורת חמש" בכאן 11, אמרה היום האדריכלית עדה כרמי: "לא דיברו איתנו, עבדתי עשור על הפרויקט, בנינו משרד רק בשבילו. מצפה שייצרו איתי קשר".
כך נכתב בדוח מבקר המדינה, משנת 2020:
עיכוב בתכנון הפרויקט ובהקמתו: במועד סיום הביקורת, כארבע שנים לאחר שהתקבלה החלטת הקבינט מדצמבר 2015 ולפיה בניית המעון תושלם עד יוני 2018 ויוצג מתווה להקמת המשרד “בתקופה הקרובה”, תכנון הפרויקט לא הושלם, טרם הוחל בבנייתו והיתכנות הקמתו מוטלת בספק. זאת, על אף עמדתם הברורה של גורמי המקצוע בדבר הצורך בקידומו המהיר של הפרויקט. עקב כך נשקפת סכנה לאינטרסים לאומיים מרכזיים.
לא נבדקו השינויים התכנוניים בסביבת הפרויקט: מדצמבר 2015 ועד סוף שנת 2018, גיבש שב”כ את עמדתו המקצועית בנוגע לפרויקט על בסיס מידע תכנוני המעודכן לשנת 2007, ולא הביא בחשבון שינויים תכנוניים עכשוויים כגון תוכנית הכניסה לעיר ותוואי הרכבת הקלה. רק בסוף שנת 2018 נודע לשב”כ על מלוא השינויים, והתברר כי הם גורמים קושי ביטחוני. בעקבות כך, הוקפא הפרויקט ונשקלת הקמתו במקום חלופי. השיהוי בבדיקת המידע התכנוני העדכני גרם לבזבוז זמן יקר במסגרת תכנון הפרויקט והקמתו ולירידתם לטמיון של משאבים כספיים ושאינם כספיים.
פרסום ראשון | "הבית הלבן הישראלי": הפרויקט השאפתני להקמת משרד ומעון משותף לראש הממשלה מושק מחדש - אחרי שהיה מוקפא במשך שנים. @gilicohen10 עם הפרטים#חדשותהערב pic.twitter.com/chI8uwpIFP
— כאן חדשות (@kann_news) January 22, 2023
איחור בבחינת עדכון דרישות המיגון של הפרויקט: אף שעבודת המטה של צוות הפרויקט לעדכון דרישות התכנון (הפרוגרמה) של הפרויקט החלה בינואר 2016, רק בינואר 2017 יזם שב”כ בחינה עדכנית של דרישות התכנון בתחום המיגון, ורק ביולי 2017 הנחה סגן ראש המל”ל דאז את השב”כ להגיש את דרישותיו. באוגוסט 2017, כשנה וחצי לאחר שהחלה עבודת המטה, הגיש השב”כ את מרבית דרישותיו, בהיקף כספי של 270 מיליון שקלים. בגין העיכוב, במשך כשנה וחצי בוצעה עבודת מטה המבוססת על דרישות מיגון לא עדכניות ובמשך כשמונה החודשים הבאים בוצעה עבודת מטה כדי להתאים את הדרישות המעודכנות למסגרת התקציב שנקבעה.
לא נמסר לאדריכלים מידע מלא ועדכני: מנהלי הפרויקט, סגן ראש המל”ל דאז ומנהל חטיבת הנכסים באגף החשכ”ל, לא וידאו כי נמסר לאדריכלים כל המידע העדכני הדרוש להם לתכנון הפרויקט. כמו כן, נותרו סוגיות תכנוניות בלתי פתורות בפרוגרמה ובדרישות הביטחון. כל אלה גרמו לעיכוב בתכנון הפרויקט.
חוסר פעילות של הוועדה להסרת חסמים: ממועד הקמת הוועדה במאי 2014 ועד אוגוסט 2019 לא התכנסה הוועדה אף לא פעם אחת ולא נמצאה שום אסמכתה המתעדת את פעילותה. זאת אף שבתהליך ניהול הפרויקט היו חסמים מהותיים וכן היו פערים ניכרים בין לוחות הזמנים המתוכננים ובין לוחות הזמנים בפועל.
