פרסום ראשון: בעקבות הדיווח הבוקר (שני) בכאן חדשות, בקואליציה העתידית הוסיפו סעיף מיוחד לחוקים של יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ׳ ויו"ר ש"ס אריה דרעי לפיו ״תחולת החוק תהיה עם אישורו בכנסת״. הסעיף החדש נועד למנוע את האפשרות ששר המשפטים גדעון סער יפעל לעיכוב פרסום החוק ברשומות - מה שימנע מדרעי להשתתף בהשבעת הממשלה ומסמוטריץ׳ להיות מושבע לשר במשרד הביטחון ביום ההשבעה.
התרגיל של שר המשפטים שישאיר את דרעי מחוץ להשבעה? הדיווח של @shemeshmicha ותגובת ח"כ מלכיאלי: "זה אנרכיה, מקווה שסער לא חושב ללכת לטרללת הזאת"#קלמןליברמן @asaf_lib @KalmanLiebskind pic.twitter.com/aUmtkBB4pQ
— כאן | רשת ב (@ReshetBet) December 19, 2022
כפי שפורסם בתוכנית "קלמן ליברמן" בכאן רשת ב, כדי להוציא את המהלך אל הפועל יצטרך שר המשפטים להנחות את אנשי המשרד האחראים על פרסום החוק לעכב את הפרסום ברשומות. מדובר כמובן על מהלך חריג מאוד. סער עצמו מכחיש את הדברים וטוען שמהלך כזה לא על הפרק.
בש״ס חוששים בשלב הזה בעיקר מהתערבות של בג״ץ שיקפיא או יבטל את החוק מה שיצריך מבחינתם חקיקה של ביטול "עילת הסבירות". כך או כך ,דרעי עצמו נחוש לעשות הכול כדי להשתתף בהשבעת הממשלה יחד עם כל חברי הממשלה החדשה ולא בנפרד.
יום של נצחונות לקואליציה העתידית
הוועדה המיוחדת בכנסת בראשות חבר הכנסת אופיר כץ, שאחראית להכנת חוק סמכויות המשטרה של השר העתידי לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אישרה את החוק לקראת קריאה ראשונה. בנוסף אישרה היום מליאת הכנסת ברוב של 63 מול 51 את "חוק הפיצול", שמונע פיצול סיעה באמצעות ארבעה חברי כנסת, ומעכשיו ניתן להתפצל רק באמצעות שליש מחבריה.
מחר יעלה "חוק בן גביר" במליאת הכנסת לדיון והצבעה. זאת אחרי שאמש הסכים בן גביר לוותר על כמה סעיפים בחוק הנוגעים למעמדו של המפכ"ל ובמעורבותו של השר במדיניות המשטרה. כפי שדווח בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב, בן גביר והיועצת המשפטית גלי בהרב מיארה סיכמו כי בחוק יירשם שהמפכ"ל הוא המפקד העליון של המשטרה, אבל יו"ר עוצמה יהודית עודנו מתעקש על הסעיף שקובע שהמפכ"ל יהיה כפוף לשר, שיחזיק בסמכות לקבוע עקרונות כלליים בקשר למשך זמן הטיפול בתיקים.
בין בן גביר לדרעי: החקיקה החדשה שמטרידה את מערכת המשפט | תמר אלמוג, פרשנות
בנוסף הסכים בן גביר לוותר על הסעיף שנוגע למדיניות ההעמדה לדין, אבל עודנו דורש לכלול את הסעיף השנוי במחלוקת לפיו ייקח חלק בקביעת בקביעת מדיניות החקירות. לטענתו, דיוני האזהרה שנערכו בוועדת החקירה לאסון מירון לשר לביטחון הפנים דאז, חבר הכנסת אמיר אוחנה, מוכיחה שיש ציפייה שהשרים יהיו מעורבים בפרטים. לצד זאת, הסכים כי יירשם שהשר יהיה מחויב לשמוע את עמדת היועץ המשפטי ולהתייעץ עם המפכ"ל לפני שיקבע את מדיניותו בסוגיה.
הייעוץ המשפטי הביא הצעה משלו, אלה עיקריה:
א. השר אכן מוסמך לקבוע מדיניות כללית.
ב. אין מקום לחקיקת בזק. אם הממשלה רוצה לעגן את סמכות השר בחוק, על אף שלדעת היועצת המשפטית אין צורך, אז יתקבל סיוע בנושא.
ג. יש לעגן את העקרון לפיו המשטרה פועלת באופן ממלכתי, מקצועי, עצמאי ללא השפעה פוליטית. פוליטיזציה של המשטרה תפגע אנושות בה ובאמון הציבור בה.
ד. בכסות של "מדיניות כללית" השר עלול לקדם אג'נדה פוליטית תוך השפעה על סוגיות רגישות כמו אילו עבירות (שחיתות שלטונית או הסתה כדוגמה) יקבלו עדיפות או תעדוף נמוך במיוחד, איך המשטרה תתנהג בהפגנות, הוראות פתיחה באש ועוד. לפי הייעוץ, ההצעה הזאת משנה לגמרי את האיזון בין סמכות השר לעצמאות המשטרה ופותח פתח לפוליטיזציה וסיכון להשפעה פוליטית גם על אופן אכיפת החוק על מי שמקורבים לשלטון או אוכלוסיות מיעוט.
בייעוץ המשפטי דורשים לדוגמה שהשר לא יעסוק בחקירות קונקרטיות ושמדיניות ההעמדה לדין תהיה מחוץ לסמכותו. ביום חמישי תקפה בהרב מיארה את הצעות החקיקה שמגבשת הקואליציה הנכנסת ובנאום בכינוס חיפה למשפט באוניברסיטת חיפה הזהירה כי "בליץ החקיקה עלול לשבש את מערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון". בנוסף אמרהכי בלא ביקורת שיפוטית וייעוץ משפטי עצמאי, ניוותר עם עקרון שלטון הרוב בלבד. "דמוקרטיה בשם, אך לא במהות".
ייתכן שחוק בן גביר לא יעבור לפני השבעת הממשלה, בקואליציה מעריכים שעוצמה יהודית תדרוש ערבויות | @yaara_shapira עם מה שצפוי לקרות בכנסת בשבוע הקרוב#חדשותהשבת pic.twitter.com/Na3QziCP45
— כאן חדשות (@kann_news) December 17, 2022
בביקורת מרומזת על הצעת החוק בעניין סמכויות המשטרה והשר לביטחון לאומי אמרה בהרב מיארה כי במדינה דמוקרטית לא ראוי לשנות את מערכת היחסים שבין הדרג המדיני לבין מערכת אכיפת החוק בחקיקת בזק. בן גביר אמר בתגובה כי היא "טועה לחשוב שהיא ראש הממשלה האמיתית של מדינת ישראל", וכי כל חוק שאינה מסכימה איתו הופך לסכנה לדמוקרטיה.
כפי שדווח שלשום בחדשות השבת בכאן 11 בקואליציה מעריכים כי החוק לא יעבור לפני השבעת הממשלה ובעוצמה יהודית דורשים ערבויות להעברתו. בנוגע להתנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה לחוק ישיבו בקואליציה כי מדובר בחוק פרטי ולא ממשלתי.
