שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון סיכמה היום (שני) את כהונתה במשרד לאחר כשנה וחצי בתפקיד - ויוצאת למתקפה נגד הפוליטיקאים החרדים. השרה היוצאת שוחחה על הרצון להכניס לימודי ליבה לתוכניות הלימוד החרדיות: "הסיפור הזה של לבוא ולהגיד לילדים עזבו אל תלמדו אנחנו ניתן לכם כסף גם ככה, אלה שיקולים פוליטיים פסולים ואין שאלה שיש אינטרס לקבוצות מסוימות להשאיר את הילדים האלה במקום של בורות, תלות, עוני. אני חוששת שזה מקום שישרת אינטרסים פוליטיים זרים".
את דברים אלה אמרה במסיבת עיתונאים לרגל פרסום תוכנית לימודים חדשה למקצוע האזרחות בחטיבות הביניים: "יש לא מעט אנשים במגזר החרדי שרוצים לימודי ליבה עבור הילדים שלהם אבל לא כולם מוכנים שזה יקרא ממלכתי. לי זה לא משנה איך קוראים לזה. חשוב לי בסוף שהילדים יקבלו את הכלים והמיומנויות שהם צריכים".
רק עשרה ממוסדות החינוך החרדיים הצטרפו למיזם של הגדלת לימודי ליבה בתמורה להעלת התקציב.
סך הכל נרשמו 14 מוסדות, אך רק עשרה עמדו בקרטריונים, כך עדכנה שרת החינוך.
בחינוך הממלכתי חרדי ישנה עלייה מתונה של מוסדות חינוך שהצטרפו
שנת תשע"ד (2013-2014): 16 מוסדות חינוך, 16 בתי ספר יסודיים, 0 גני ילדים, 0 חטיבות ביניים
שנת תשפ"ג (2022-2023) 316 מוסדות חינוך: 240 גני ילדים, 70 בתי ספר, 4 חטיבות ביניים, 1 בית ספר לחולים, וחווה חקלאית אחת.
"אני מכירה את השיח שיש היום שבעיניי אגב אני חושבת שזה ברמה של אסון", אמרה שאשא-ביטון. "גם כלפי המגזר החרדי וגם כלפי החברה שלנו בראייה עתידית. אנחנו באנו ואמרנו מי שרוצה ללמוד ליבה ויעשה את זה נתמרץ באמצעות תקצוב. מה שאומרים לילדים זה 'לא אל תלמדו אנחנו ניתן את הכסף גם בלי'. יש רצון של מישהו לגזור עוני על חברה שלמה. מי יצטרך לשאת בנטל עוד 10-15 שנה קדימה? הילדים שלנו".
על מחליפה הפוטנציאלי לתפקיד, כשבבורסת השמות מוזכרים אורית סטרוק, אופיר סופר ומירי רגב, לשאלה האם ייפגעו נושאים כמו תכני להט"ב וחינוך מיני, אמרה השרה היוצאת: "זה מעורר הרבה מאוד חשש. אבל שום דבר לא יהיה בקלות. אני אלחם בחורמה אם אזהה שיש מהלכים קיצוניים שעלולים לפגוע בילדי ישראל ואפעיל את כל מה שצריך כדי הדברים לא יקרו. צריך לזכור שיש מערכת מאוד גדולה. לא בכזאת קלות ייתנו לשגע את המערכת. ואחרי כל זה, מאחלת למי שייכנס למשרד להיות מתון. דמות ממלכתית. לזכור שהוא משרת את החברה בישראל, את כל החברה בישראל".
