43% מתומכי ש"ס מצפים שהמשפחה תצביע ש"ס. 44% חושבים שהקרובים להם יצביעו למפלגה אחרת בגוש נתניהו. רק 2% באים מקבוצה חברתית שתצביע לגוש האחר.

אם נעבור למפלגות הגדולות – הליכוד ויש עתיד, המצביעים שלהם מתנהגים בדפוס די דומה. בסך הכול מצביעי המפלגות האלה מצביעים לאותו גוש כמו המשפחה, אבל זה לא כמו ההצבעה החרדית – יש להם בכל זאת חברים מהמחנה היריב. זה הופך גם את טקטיקת השכנוע של המפלגות האלה, לדי דומה.

26% מתומכי יש עתיד חושבים שהמשפחה תצביע ללפיד. 38% חושבים שיצביעו לאותו גוש. אבל יש 15% מתומכי לפיד שמגיעים ממשפחות שתומכות בגוש נתניהו. באופן דומה – 40% ממצביעי הליכוד חושבים שהחברים שלהם יצביעו ליכוד, 30% מעריכים שלפחות יצביעו לגוש נתניהו. אבל יש 11% שחושבים שהקרובים להם יצביעו לגוש האחר.

סוג שלישי של מפלגות שמתמודדות בבחירות האלה – סוג שקיים רק בגוש מתנגדי נתניהו, הן מפלגות שמרבית תומכיהם עושים את זה למרות שהמשפחה שלהם מצביעה למפלגה אחרת באותו גוש. כך, רק 17% מתומכי גנץ, חושבים שגם החברים יצביעו גנץ. 42% מהם מעריכים שהקרובים שלהם יצביעו למפלגה אחרת בגוש, אנחנו יכולים לנחש – שהם מתכוונים ליש עתיד.

בקרב תומכי מפלגת העבודה זה בולט עוד יותר. רק 7% מהתומכים של מיכאלי חושבים שהקרובים שלהם יצביעו לעבודה. אבל 60% מעריכים שהמשפחה והחברים שלהם הולכים להצביע למפלגות אחרות בגוש רק לא ביבי.

ואחרונה חביבה, המפלגה שהצבעה לטובתה היא הרבה פעמים סוג של מרד במשפחה והחברים. לא פחות מ-28% מתומכי מרצ – יותר מרבע – מעריכים שהמשפחה והחברים שלהם יצביעו לגוש נתניהו. רק 15% מהם חושבים שהקרובים שלהם יצביעו מרצ. אם יש הפך להצבעה משפחתית – מרצ היא ההפך.