"זה נגמר", טוען צחי הנגבי. מסתבר שנגמר זה מילה המסמלת תהליך ממושך של התפרקות ממשלה, שאינה נופלת ביום אחד - אלא בשבועות ארוכים של מרידות קטנות, הצבעות, משאים ומתנים והרבה רכילות ושמועות.
ביקרנו בכנסת ביום רביעי האחרון, יום שסומן מתחילתו כיום ההפסדים של הקואליציה בכנסת. הפסדים בהצבעות - חוץ משתיים עיקריות: הצבעת אי אמון שיכולה לפרק את הממשלה והצבעה לפיזור הכנסת. להן אין עדיין רוב. אבל בינתיים, אפשר להעביר חוקים רבים שהאופוזיציה הרחבה - מבן גביר ועד טיבי - חפצה בהם.
הכנסת נחלקת למעמדות לא רשמיים בימים אלה. העסוקים והמבוקשים ביותר הם ראשי הממשלה. הראשי והחליפי. אגב, לאו דווקא בסדר הזה. כל ראש סיעה מבקש לו זמן עם יאיר לפיד, שיחה קטנה, בארבע עיניים.
אחר כך - המורדים. עמיחי שיקלי אמנם לא משתייך לאף סיעה, אבל הוא לא בדיוק שחקן חופשי. כל כולו באופוזיציה. ממוקד במטרה להפיל את הממשלה, "בשם הציונות". סילמן מסתובבת עם חיוך רחב על פניה ומסרבת להתראיין. במאמץ רב הצלחנו למצוא את מיכאל ביטון, שיצא לכמה דקות מהדיונים בנושא הרפורמה בחקלאות שהוא מנסה לסקל - ושוחח איתנו.
אבל יום רביעי היה בעיקר היום של חברי האופוזיציה. חברי הכנסת צחי הנגבי, יואב קיש ואחמד טיבי נהנו מאוד. הרוב שלהם במליאה, וזה היום לקדם את האג'נדות ולזכות בכמה נקודות חיוביות בציבור. "סוף החודש הוא קריטי", אומר קיש. אולי אז "הנגמר" יגיע לסיומו? נחכה ונראה.
