בית המשפט השלום בירושלים אימץ היום (חמישי) את הסדר הטיעון שנחתם עם שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן. העונש שיוטל על חבר הכנסת שהתפטר - מאסר על תנאי וקנס סמלי של 3,000 שקלים.
בחודש ינואר נחתם הסדר הטיעון עם ליצמן, רגע לפני פרישת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. ליצמן הודה בהפרת אמונים בפרשת מלכה לייפר, וסעיף השיבוש הורד מכתב האישום. פרשת המעדנייה לא הפכה לכתב אישום.
בתחילת החודש הגיש ליצמן את התפטרותו מהכנסת, אחרי כהונה של 23 שנה - זאת כדי שבית המשפט לא יטיל עליו קלון עקב פרשות השחיתות. עם זאת, לדברי מקורביו, הוא אינו צפוי לעזוב את החיים הפוליטיים.
בחודש מאי אשתקד החליט מנדלבליט להגיש כתב אישום כפוף לשימוע נגד ליצמן בפרשת מלכה לייפר. לפי החשד, ליצמן פעל באופן פסול במטרה להשפיע על הפסיכיאטר המחוזי שישנה חוות דעתו ויקבע שאינה בת הסגרה מבחינת מצבה הנפשי. בכך, לפי כתב החשדות, ניצל את תפקידו ומשרתו ופעל בניגוד לאינטרס הציבורי.
פרשת לייפר נוגעת להליך משפטי בו עתר היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט המחוזי בירושלים להכריז על מלכה לייפר כבת הסגרה לאוסטרליה בגין עבירות מין שביצעה שם לכאורה בקטינות בבית הספר אותו ניהלה בעיר מלבורן. לכל אורך ההליך טענו באי כוחה של לייפר כי היא אינה כשירה לעמוד לדין ועל כן יש להפסיק את הליך ההסגרה נגדה.
לפי כתב האישום המקורי, בעקבות פניות מטעמה של לייפר ב-2015, פעל השר ליצמן באופן פסול במטרה להשפיע על הפסיכיאטר המחוזי במחוז ירושלים באותה תקופה ולגרום לכך שיחזור בו מעמדתו וישנה את חוות הדעת שמסר באשר למצבה הנפשי של לייפר, כך שייקבע שאיננה בת הסגרה.
בשלב מאוחר יותר בהליך המשפטי, בפברואר 2018, עת ביקשה המדינה לחדש את הליכי ההסגרה, התבקש הפסיכיאטר המחוזי ע"י בית המשפט להגיש את התייחסותו העדכנית בסוגיה. כמה ימים לאחר מכן, זימן השר ליצמן את הפסיכיאטר המחוזי ללשכתו פעם נוספת וביקש שוב להשפיע באופן פסול על חוות הדעת בעניין מצבה הנפשי של לייפר, כך שייקבע שאיננה כשירה לעמוד לדין ומשכך היא איננה בת הסגרה.
מפעל הכסף של חסידות גור: למה החברות הגדולות במשק תורמות לעמותות מקורבי ליצמן? | תחקיר
