אחרי חריקות ואיומים רבים בקואליציה, חוק האזרחות עבר אתמול בקריאה ראשונה. במר"צ ורע"מ מאיימים לנקוט מהלכים נגד הקואליציה בתגובה להפרת הסכם בינם לבין בנט ושקד. אבל מהו חוק האזרחות ועל מה בכלל המהומה?
שיעור באזרחות: החוק שעבר אתמול בקריאה ראשונה ממשיך לאיים על יציבות הממשלה - אבל מה הוא אומר? @SuleimanMas1 עושה סדר במחלוקת סביב חוק האזרחות #חדשותהערב pic.twitter.com/QB4Tj1FQQJ
— כאן חדשות (@kann_news) February 8, 2022
חוק האזרחות חוקק בשנת 2003 במטרה למנוע איחוד משפחות בין אזרחי ישראל שנישאו לאזרחי מדינות אויב, בהן גם הגדה המערבית ורצועת עזה. ונזכיר, מדובר בהוראת שעה, כלומר, צריך לאשר את החוק מחדש בכל שנה.
לחוק היו שני טריגרים: הראשון הוא תגובת נגד למה שמכונה גל הגירה של פלסטינים לתוך שטח מדינת ישראל. במילים פשוטות, שיקולים אתניים. בין שנת 1994 לשנת 2002 השתקעו במדינת ישראל בערך 140 אלף פלסטינים. וזה, לטענת המדינה, מאיים על המאזן הדמוגרפי בישראל.
הסיבה השנייה היא ביטחונית. רבים מהמשתתפים בפיגועים ובמחאות האלימות באינתיפאדה השנייה הגיעו לישראל מהשטחים. ולא רק אז, בשומר החומות לדוגמה – כ-38% אחוזים מהעצורים היו צאצאים של פלסטינים השוהים בישראל מכוח חוק האזרחות.
עד כה נשמע פשוט. אז מה המחלוקת? המפלגות מרצ ורע"מ טוענות שמדובר בחוק גזעני המונע מאנשים להתחתן עם בחירי ובחירות ליבם ולא מסדיר את מעמדם של משפחות מעורבות כאלה שממילא נמצאות בישראל. ואת הסיכון הביטחוני אפשר לפתור באמצעות ביצוע בדיקות ביטחוניות לכל משפחה כזאת.
מהצד השני, המדינה טוענת שביצוע של בדיקות פרטניות הוא בלתי אפשרי בהיקפים האלה. ושבמדינה ייחודית כמו ישראל – חייבים לתת עדיפות לשיקולים האתנים והביטחוניים.
אתמול עבר חוק האזרחות בכמה גרסאות. החוק הרגיל שעובר בכל שנה. הצעת חוק של ח"כ צבי האוזר שמציע להתחשב גם בחוק הלאום ובחוק כבוד האדם וחירותו, וגם החוק של ח"כ שמחה רוטמן שדורש יותר שקיפות וקביעת מכסות מראש.
ועכשיו למשמעויות הפוליטיות: החוק עבר בניגוד לדעתן של רע"ם ומרצ החברות בקואליציה שלטענתן שאר המפלגות הפרו את ההסכמים שנחתמו איתן והן מאיימות בתגובה. הן עדיין לא מגלות מה תהיה התגובה. אבל אין ספק שבקואליציה מפולגת כל כך, שכל חוק עובר בה על חודו של קול, עוד משברים כאלה עלולים להביא להפלת הממשלה.
