כמה חודשים טובים לפני שנתניהו נפגש בבית הלבן עם שרי החוץ של בחריין ואיחוד האמירויות כדי לחתום עם הסכמי אברהם, הוא היה שם בנסיבות אחרות לגמרי - הצגת תוכנית טראמפ. תוכנית השלום של הנשיא לשעבר הזניקה את המרוץ הישראלי להחלת הריבונות על שטחי יהודה ושומרון - שהובל על ידי נתניהו, אך נתקל בהתנגדות בלתי צפויה.
הפרק הרביעי בסדרה "סודות השלום"
חודשיים לאחר הצגת תוכנית טראמפ, התקיימו בישראל בחירות. בחסות המאבק בקורונה, פירק יו"ר כחול לבן בני גנץ את גוש מתנגדי נתניהו והקים איתו ממשלת אחדות. גנץ כיהן כשר ביטחון, גבי אשכנזי כשר חוץ. בריאיון לכאן חדשות, סיפר גנץ שדאג להכניס סייג לכוונות הסיפוח של נתניהו בהסכם הקואליציוני שחתם איתו. ההסכם הקואליציוני כלל גם התייחסות חריגה למדי שקובעת מתי נתניהו יוכל לעלות לממשלה את תוכנית הסיפוח. 1 ביולי היה התאריך הקובע. "אנחנו לא רצינו לספח", אמר גנץ בריאיון לסדרת הכתבות "סודות השלום". "אם אנחנו רוצים לחיות בשלום עם שכנינו הפלסטינים, אנחנו צריכים להגיע לפתרון מוסכם". "הוא לא היה מוכן לשמוע על כך שאנחנו נחליט ביחד על הנושא של הסיפוח", אמר שר החוץ לשעבר אשכנזי על נתניהו. "למעשה לנתניהו היה וטו על הדבר הזה ולמרות זאת הוא קיום איתנו את הדיונים". דיונים בהם כל צד הביע את עמדתו בצורה תקיפה, העיד אשכנזי. אשכנזי גם סיפר על גורם מפתיע שהשתתף בדיוני הממשל הישראלי על הסיפוח - שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן. "זכור לי שהוא היה מוטרד באופן ומיוחד ואמר - 'תראו, ככה אי אפשר ללכת לנשיא. אתה לא יכול לצאת למלחמה שהבית מפולג'", סיפר אשכנזי. "לי היה ברור בכל נקודת זמן שסיפוח הוא לא דבר רצוי והיה לי גם נדמה שהאמריקנים לא רוצים ללכת למהלך מסוג זה", אמר גנץ. "השגריר האמריקני כמובן התפלא לשמוע מביטחוניסטים ישראליים שיש להם מחשבה אחרת מהקו של ללכת בכל הכוח על כל הסיפור הזה". לדברי גנץ, אחרי הפגישה ההיא עם פרידמן, הבינו האמריקנים "בצורה יותר ריאלית, מה אפשר ואי-אפשר בישראל של 2020 - ולכן לדעתי הם פנו לאפיק של הנורמליזציה".
