בג"ץ פסק היום (ראשון) פה אחד כי על המדינה לקבל החלטה בעניינם של מבקשי מקלט מחבל דרפור, ואזורי מלחמה בסודאן - חבל הרי נובה והנילוס הכחול. לפי בית המשפט, ההחלטה צריכה להתקבל עד לסוף 2021, בין אם באמצעות הכרעה בבקשות המקלט או באמצעות גיבוש פתרון אחר, כולל מתווה שיאפשר את יציאתם של מבקשי המקלט מישראל.
השופטים ציינו כי המדינה נמנעת מקבלת החלטה, עקרונית או פרטנית, בבקשות המקלט, שהוותיקה בהן תלויה ועומדת כבר יותר מעשור. בדעת רוב קבעו השופטים כי אם לא יימצא פתרון עד סוף השנה - יונפק רישיון שהייה ארעי למבקשי המקלט שהגישו את בקשתם לפני יוני 2017.
מה קרה לפתרון סוגיית מבקשי המקלט? | האזינו להסכת "עוד יום"
לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, לישראל נכנסו בשני העשורים האחרונים כ-65 אלף מבקשי מקלט – כלומר, כאלו שנכנסו שלא כחוק מגבול ישראל-מצרים, ונשארו בישראל. בגלל זה החליטה המדינה להקים גדר ענקית בגבול ישראל-מצרים. היום נמצאים בישראל בערך חצי מאלה שהגיעו אליה. כ-30 אלף איש, מרביתם מאריתריאה, לא כולל עוד אלפי ילדים שנולדו פה.
בסוף 2017 החליטה המדינה להציב למבקשי המקלט שתי ברירות – כלא או גירוש. כלא במתחם המכונה "סהרונים", באזור חולות חלוצה, הרחק מתל אביב. או גירוש למה שמכונה "המדינה השלישית". אלא שהסיכומים לגבי ה"מדינה השלישית" לא הבשילו לכדי פתרון מעשי. אותה מדינה שלישית הייתה רואנדה (גם אוגנדה הייתה בתמונה), והיא הייתה נתונה ללחצים מאוד כבדים לסגת מהעסקה עם ישראל.
באפריל 2018 לשכת ראש הממשלה הודיעה כי ישראל מבטלת את הגירוש בכפייה של מבקשי מקלט לרואנדה ואוגנדה בשל הסכמים שהמדינה הגיעה אליהם עם נציבות האו"ם לפליטים. לפי ההודעה אז, 16,250 מהגרים היו אמורים לצאת מישראל למדינות מערביות, והיה אמור להיות מוסדר מעמדם של אלפי מבקשי מקלט הנמצאים בארץ.
זמן קצר מאוד לאחר שיצאה ההודעה על הסכם המדינה עם האו"ם, ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז כי הוא מבטל את ההסכם. זאת לאחר הביקורת הרבה שספג ופגישה שקיים אז עם נציגים משכונות דרום תל אביב.
