הכנסת אישרה הערב (שני) את הצעות החוק שיאפשרו שימוש של המדינה בתקציב המשכי, ותמיכה באוכלוסייה שנפגעה בשל משבר קורונה. ההצעות קובעות את המסגרת לתקציב ההמשכי של 2021 על בסיס מגבלת ההוצאה של 2020, ומאפשרות את המשך "רשת הביטחון הכלכלית" בתקופת הקורונה, גם בהיעדר תקציב מאושר. התקציב יהיה בגובה של 419 מיליארד שקלים.
מרבית תקציבי המשרדים יצטרכו לעבור קיצוץ בתקופה זו, ואיתם, בין השאר, תקציבי הישיבות. לאחר מגעים בין שר האוצר ישראל כ"ץ, יו"ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ועדת הכספים משה גפני, הוחלט שהתשלום לתלמיד ישיבה יעמוד על 350 שקלים, ולאברך 650 שקלים. הסיכום הקטין את הקיצוץ הצפוי בתשלומים לישיבות מ-30% ל-15%.
החשב הכללי יהלי רוטנברג פרסם לחשבי משרדי הממשלה את הכללים לניהול התקציב ההמשכי. על פי ההנחיות, התקציב ישמש קודם כל להחזר חובות, לתשלום משכורות ולתשלום חוזים מול ספקים שכבר נחתמו. חשבי המשרדים יקבלו מכסות תקציב חודשיות ממשרד האוצר ולא יורשו לחרוג מהן.
משרדי הממשלה לא יורשו להתקשר בהתקשרויות חדשות, למעט התקשרויות שקשורות לפרויקטים שהתחילו ב-2019, אלא באישור של ועדות חריגים של החשב הכללי. כמו כן משרדי הממשלה לא יורשו לגייס כח אדם חדש אלא באישור מיוחד של ועדות חריגים. בנוסף, לא תותרנה נסיעות לחו"ל אלא באישור מיוחד. התקציב ההמשכי יעמוד על 419 מיליארד שקל, שמהווים חוסר של כ-12 מיליארד שקל לעומת התכנון המקורי.
