במשרד הבריאות צפויים לבקש מוועדת הבחירות לבחון את האפשרות להאריך את שעות ההצבעה ביום הבחירות, כך פורסם היום (רביעי) בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן רשת ב. גורמים במשרד אומרים כי אחרי סגר של כשלושה שבועות עד חודש, יחד עם המשך ההתחסנות של אזרחי ישראל, התחלואה ביום הבחירות תגיע לרמה שתאפשר יום בחירות תקין.
עם זאת גורמים במשרד הבריאות אומרים כי לא מדובר בתנאי לקיום ההצבעה. עוד אומרים הגורמים כי המטרה המרכזית היא לרווח עד כמה שניתן את ההצבעה ביום הבחירות, באמצעות הוספת קלפיות, ניהול תורים ואמצעים נוספים.
כך ייראו הבחירות בזמן קורונה
מערכת הבחירות הקרובה תיערך עמוק בתוך שגרת קורונה, כשהרבה מאוד ישראלים כנראה כבר יהיו מחוסנים מפני הנגיף. האתגר המרכזי יהיה לאפשר לכל אזרח להצביע בלי להסתכן בהתקהלויות ומגעים שיגרמו להדבקה נרחבת ויזניקו את שיעורי התחלואה.
בלי הצבעה בדואר – עם קלפיות מיוחדות לנדבקים: כך נערכים לבחירות בזמן קורונה@MoavVardi #חדשותהערב pic.twitter.com/yP0a4uZhnT
— כאן חדשות (@kann_news) December 22, 2020
לאור המשך העלייה בתחלואה והדיונים על הטלת סגר, נשאלת השאלה - האם ניתן לשנות את התאריך של הבחירות או ש-23 במארס הוא סופי? התשובה היא ש-23 במארס הוא אכן תאריך סופי, והפוליטיקאים כלל לא קבעו אותו. במערכות הבחירות הקודמות, הכנסות התפזרו עם "חוק פיזור" מיוחד שקבע מתי ייערכו הבחירות, בתיאום בין המפלגות. הפעם - הכנסת התפזרה במחדל ובלי הצבעה אקטיבית: הגיע התאריך האחרון להעברת תקציב 2020 - שלבסוף לא עבר. לכן, הכנסת הפכה לדלעת בחצות. לפי החוק, הבחירות יתקיימו 90 יום בדיוק ממועד הפיזור האוטומטי.
אם כן, איך באמת התנהלו הבחירות כשבחוץ עדיין יש ככל הנראה תחלואה והגבלות? בוועדת הבחירות המרכזית יבקשו בשלב ראשון להגדיל את מספר הקלפיות. כשהתכנון הוא להציב כ-3,000 קלפיות נוספות מעבר למספר הקלפיות הרגיל. 1,500 מהן יהיו קלפיות ייעודיות: קלפיות נפרדות לאנשים שנמצאים בבידוד עקב הקורונה. קלפיות אחרות נפרדות לנדבקים מאומתים. חלק מהקלפיות הללו יוצבו במבנים, וחלק במתחמי "הצבע וסע", שבהם ההצבעה תיערך מתוך מושב הרכב.
פרט ל-1,500 הקלפיות הייעודיות הללו, מתוכננת הוספה של עוד 1,500 קלפיות רגילות, תוצאה של שני צעדים שנועדו לצמצם את הצפיפות במתחמי ההצבעה. ראשית קלפיות שהיו מרוכזות במקום אחד כמו בתי ספר, יפוצלו לכמה מקומות שונים.
שנית, מספר המקסימום של מצביעים רשומים המותר בכל קלפי יירד מ-800 היום ל-650 מצביעים, מה שיחייב עוד קלפיות כמובן. הפעם יותקנו שני פרגודי הצבעה בכל קלפי במקום אחד כרגיל – מה שיזרז את התור, ויפחית את משך הזמן שבו המצביעים נמצאים בכלל במתחם הקלפי.
בין האמצעים הנוספים למניעת מגעים והתקהלויות - הצבעה בדואר בדומה לבחירות בארצות הברית אפשרות זו נפסלה כרגע בעיקר בנימוק שבהצבעה בדואר יש פּתח לזיופים, מה שעלול להביא לפגיעה באמון הציבור בתוצאות הבחירות.
אפשרות נוספת למנוע הדבקה ביום הבחירות היא לפצל אותו ליומיים או לכמה ימים. גם האפשרות הזאת נפסלה נכון לעכשיו. גם כאן הנימוק הוא חשש מטענות לבעיות בספירת הקולות וגם משיקולים כלכליים – יום בחירות הוא יום שבתון, וכל יום כזה יעלה הרבה כסף למשק.
יש מדינות שבהן ייחדו קלפיות מסוימות או שעות מסוימות ביום הבחירות רק לאוכלוסייה שבּקבוצת הסיכון – בני 65 ומעלה. גם את זה לא רוצים לעשות בישראל מחשש שריכוז של אנשים מקבוצת סיכון במקום אחד בזמן נתון רק עלול לסכן אותם יותר אם אחד מהנוכחים נדבק ומדביק אחרים. וגם שעות ההצבעה לא צפויות להשתנות: 7 בבוקר עד 10 בלילה.
בנוסף, הפיזור האוטומטי של הכנסת מעלה גם את השאלה - מה עם הליכי החקיקה שכבר החלו בכנסת ה-23? טרם הוכרזה פגרת בחירות, ולכן לכאורה הכנסת עדיין יכולה להמשיך לחוקק חוקים שכבר החלה בהם. לרוב בתקופה כזאת, של כנסת מעבר, יחוקקו רק חוקים בהסכמה מלאה.
כדאי לזכור שעל חוקים שעברו בכנסת בקריאה ראשונה יהיה אפשר להחיל בכנסת הבאה "דין רציפות", אם תהיה הסכמה על כך בקואליציה שתיווצר. כלומר, יהיה אפשר להמשיך לחוקק אותם מהמקום שבו הפסיקו. לעומת זאת, חוקים שעברו בקריאה טרומית בלבד בכנסת ה-23 - כבר אבודים. אם ירצו לחוקק אותם בעתיד, יצטרכו להתחיל את התהליך מחדש.
